משרד העבודה מדינת ישראל · משרד העבודה|מינהל הכשרה מקצועית
מרחב מנהלים
נגישותEnglishالعربية
חינוך חברתי יוצר

קהילה של משמעות

מה הופך קבוצה לקהילה, ואיזה ארבעה דברים כל תלמיד זקוק להם כדי להיות בה: נראות, שייכות, משמעות והכרה — עם שאלות בדיקה ורעיונות ליישום בכל אחד.

מקור: ״כאן בונים קהילה״ · ״חינוך יוצר מהנשמה״ · ״מוטיבציה בהכוונה עצמית״ מכון חינוך דרך כפר · מינהל הכשרה מקצועית
בשורה אחת שני מודלים משלימים: ״קהילה של משמעות״ — מה מבדיל קהילה מקבוצה ואיך בונים שייכות, ומודל הנשמה — ארבעה מרכיבים שכל תלמיד זקוק להם: נראות, שייכות, משמעות והכרה. לצידם — שלושת צרכי המוטיבציה בהכוונה עצמית.

״שום אדם אינו אי מבודד בעולם, אלא מממש את אנושיותו דרך אחרים ולידם, בעזרה לאחרים ובהיעזרות בהם. הקהילה היא המסגרת שהאדם פועל בתוכה, והיא זו שמעניקה פשר לפעולתו. בחיים קהילתיים הזיקות בין חברי הקהילה מוחשיות, והן מוטבעות בחותם של כנות ואנושיות. מימוש עצמי של כל אחד ואחת מחברי הקהילה מותנה בזיקות הללו ובתחושת השייכות והביטחון שהן משרות. החינוך אינו מתרחש בבועה. חינוך תובע קודם לכל קשר בין בני-האדם, משמע את קיומה של קהילה.״

קבוצה או קהילה?

קבוצה

מסגרת המתכנסת לשם השגת מטרה משותפת — קיום פולחן, אינטרס חברתי או כלכלי. היחסים בין חבריה יהיו לצורך הגשמת המטרה.

קהילה

מסגרת הנותנת מענה למגוון מטרות בתחומי חיים שונים, נותנת ביטוי לצרכים השונים של יחידים וקבוצות בתוכה, מאפשרת ומעודדת התפתחות של קשרים בין-אישיים, מחויבות ונאמנות — תוך שמירה על מבנה חברתי יציב ומצומצם בהיקפו.

שדמי וורטמן, 2010 · Tonnies, 1887 · Grossman et al, 2001

שלושת עקרונות הליבה של ״קהילה של משמעות״

1

שייכות וגאוות יחידה

פיתוח תחושת שייכות וגאוות יחידה בקרב חברי הקהילה.

2

עוזרים ונעזרים

הקהילה כמסגרת חברתית מקדמת שהחברים בה עוזרים ונעזרים.

3

הקהילה כמגדלור

חברי הקהילה מניפים ״דגל ערכי״ ומכוונים לעשייה מעבר לגבולות הקהילה.

פונקציית המטרה של החינוך בתפיסת דרך כפר: ״ראש משפחה מתפקד התורם לקהילה״.

האם כל אחד חייב להשתייך?

על פי תפיסת אדלר, האדם חותר באופן תמידי לבסס את תחושת השייכות שלו. כאשר יכולת זו מתפתחת באין מפריע, יבסס האדם תחושה של ״הריני חלק ממשהו גדול ממני, ולכן ככל שלסובב אותי יהיה טוב יותר — כך ייטב גם לי״. בבואנו לחזק תחושת שייכות, יש לתת את הדעת על חמישה מרכיבים:

1תחושת מועילות ותרומה
2הרגשת ערך
3הרגשת התייחסות אישית
4צמיחה וגדילה
5משמעות אישית

״להיות חבר בקולקטיב זה טבע האדם״ (אריסטו)

מודל הנשמה — ארבעה מרכיבים

מודל שפותח בהכשרת רכזי החינוך החברתי היוצר. לכל מרכיב — שאלות בדיקה לבית הספר ורעיונות ליישום.

1
מרכיב ראשון

נראות

האם לכל תלמיד יש הזדמנות אמיתית לחוש נוכח?

התחבאתי בחדר, אבל שכחתי איפה.
בארון אינני. ולא מאחורי הווילון.
גם לא במבצר הגדול בין רגלי השולחן.
הראי ריק ממני. לרגע נדמה לי שאני בתמונה על הקיר.
באחד הימים אם יבוא מישהו ויקרא לי — ״הנני״ אענה ואדע.

דן פגיס, 1991

שאלות בדיקה: האם לכל תלמיד בבית הספר יש הזדמנות אמיתית לחוש נוכח? להשמיע את קולו? האם יש לנו תלמידים שמרגישים שקופים? כיצד מחזקים דרך החינוך החברתי חוויה של נראות?

רעיונות ליישום:

  • למצוא לכל תלמיד מקום שנוח לו לבוא בו לידי ביטוי בתוכנית החברתית.
  • מיפוי תלמידים וחוזקות של כלל בית הספר.
  • מיפוי לתלמידים לפני הפעילות ושיתוף שלהם במה שעושים — כך התלמיד לוקח אחריות ויוזמה כשיש לו תפקיד בפעילות.
  • תחנת רדיו בית-ספרית.
  • מפגש מנהלת–תלמידים שבו התלמידים מביעים רעיונות ומחשבות אודות בית הספר.
  • חגיגות יום הולדת שמנכיחות את תלמידי החודש · טקסים.
2
מרכיב שני

שייכות

אדלר: השייכות היא החוויה החשובה ביותר עבור כל אחד מאיתנו, מינקות ועד זקנה.

תפקיד המחנך: לייצר מרחב מוגן ובטוח. בניית ה״אנ״י״ — אהוב, נחוץ, יכול.

שאלות בדיקה: איך מייצרים סביבה מוגנת שניתן לטעות בה? פחות תחרותית? פחות השוואתית? איך מייצרים באמצעות החינוך החברתי תחושה שאני חלק ממשהו שראוי להיות שייך אליו?

רעיונות ליישום:

  • מזעור סממנים מוסדיים והגברת תחושת ביתיות — הכנת אוכל, חמימות.
  • פרויקטים בבית הספר ובקהילה.
  • חיבור למעגלי שייכות גדולים ממני בקהילה.
  • משחק ודרכים יצירתיות להגביר נוכחות.
  • פעילויות מעבר לשגרה — קבלת שבת ודומותיה.
3
מרכיב שלישי

משמעות

״לא למידה משמעותית, אלא משמעות באמצעות הלמידה.״

ויקטור פרנקל: באדם קיימת שאיפה מובנית למשמעות. הוא מסווג אותה לשלושה מדדים שניתן להתערב בהם:

  • חיבור עבר–הווה–עתיד — לכידות, רצף חיים ומשמעות.
  • למה אני קם בבוקר — תחושת מטרה והנעה.
  • אני שווה, יכול.ה, מסוגל.ת, מרגיש.ה אהוב — תחושת ערך עצמי.

רעיונות ליישום: למצוא הזדמנויות להרחיב את משמעות ה״אני״ — כיצד אני מרגיש שאני נותן מעצמי לקהילה, למשהו גדול ממני. התנדבות בצרכי הקהילה המורחבת של בית הספר.

שאלות לצוות בתקופה מאתגרת מהן ההזדמנויות בתקופה הזו לחבר למשמעות דרך החינוך החברתי? מהם אזורי המשמעות שלדעתכם התלמידים עסוקים בהם בתקופה הזו?
4
מרכיב רביעי

הכרה

מתן משוב, הכרה אותנטית בכישורים וביכולות.

בחצר האחורית
פורח היום (ליום)
הקקטוס הזה ששמו
לא ידוע לי
ואם אני לא אראה אותו
מי יראה

אגי משעול · ״אחריות״

  • מתן משוב לתלמידים · הכרה אותנטית בכישורים וביכולות.
  • תיווך ההצלחות להורים ולחברים בכיתה.
  • ביטויי הכרה דווקא כשאני מבקש להעצים תכונה מסוימת.
  • לוח קיר לכל פרויקט שנעשה — ובו שמות כל מי שלקח בו חלק.
  • באסיפת בוקר בתחילת יום הלימודים — מציגים פרויקטים ומעשים טובים שעשו תלמידים ביום הקודם או במשך השבוע.
  • לזמן חוויות הצלחה ולהעצים את היכולות אצל התלמידים.

מוטיבציה בהכוונה עצמית — שלושה צרכים

תיאוריית ההכוונה העצמית מזהה שלושה צרכים בסיסיים. לכל אחד — דרכי תמיכה מוגדרות.

הצורך בקשר ושייכות
  • יצירת סביבה חברתית מוגנת שאפשר לטעות בה
  • מקום בטוח פיזית ורגשית — הגבלת אלימות
  • הפגנת חיבה, זמינות עזרה
  • נוכחות דמות אכפתית
  • צמצום תחרות והשוואה חברתית, מבנה לא תחרותי של צוות
  • חיזוק היכרות · אמפתיה
הצורך במסוגלות
  • הבנייה: מסגרת, הנחיות וסיכום ברורים
  • אתגרים אופטימליים
  • מתן פידבק שיצביע על התקדמות ויספק כלים לשיפור
  • זיהוי וחיזוק אמונות מעצימות
הצורך באוטונומיה
  • לקיחת פרספקטיבה ומרחק
  • מתן רציונל · מתן לגיטימציה לספקות
  • מתן בחירה והיעדר כפייה — היכן שאפשר
  • עידוד חקירה וחיבור לערכים, נטיות ומטרות אישיות
  • עידוד יוזמות
מצגות המקורשלוש מצגות ההכשרה שמהן נבנה העמוד.
קהילה של משמעות ⬇ להיות בקשר עם נשמה ⬇ צרכי מוטיבציה ⬇ עקרונות גרדנר ⬇
משרד העבודה© מינהל הכשרה מקצועית
הבית של המנהיגות הפדגוגית היוצרת
האתר נבנה על ידי impactos · impactos.co.il