חוסן, ערכים ותקווה בתקופת משבר

הנוגדן לחוסר האונים אינו טמון בניצחון מיידי, אלא בחריגה מה״מציאות האקטואלית״ אל ה״מציאות האפשרית״ — דרך שני כלים: החלימה והסירוב. שתי הפעולות הן חריגה מן הקיים ומחזיקות אופק סמלי ומוסרי: סירוב לוותר על היכולת לדמיין עולם בעל ערכים שאנו רוצים להיות חלק ממנו.

חוסן בנוי על היכולת לשהות ולנכוח בקצוות מנוגדים של רגשות — לא לבחור ביניהם ולא לבטל אחד מהם.

בחירה אקטיבית לפעול בערכים ובמידות. הבחירה קיימת גם בלב הקושי. לשם כך נדרשת הרחבת הקשב אל מעבר להישרדות המיידית.

שאלות לצוות: אילו ערכים חשוב לי במיוחד לשאת עימי ולהעביר בימים האלו? איך ניתן לפעול אחרת מהנטייה האוטומטית?

ראיית הזולת היא מרכיב הכרחי של בריאות נפשית — והיא תנאי הישרדותי. התכנסות פנימה מוחקת את האני, בעוד שהכרה בסבלו של האחר מחלצת אותנו מהייאוש ומהדיכוטומיה של קורבן–תוקפן.

להיות נוכחים עם מה שעולה · חמלה וחמלה עצמית · ויסות הדדי.

התרבות היא לא הפוגה מהמציאות — היא כלי לעיבוד שלה. השאלה הזו טובה כפתיח למעגל שיח בצוות ובכיתה כאחד.