תיק החפיפה של רכז.ת החניכות

נספח א · הכנה לפגישה עם מעסיק

רקע לפני היציאה לפגישה

להגיע לפגישה עם רקע על המעסיק: כיצד הגענו אליו ועם איזו חשיבה, שיתופי פעולה קודמים, בתי ספר באזור, כמות התלמידים באזור הזקוקים לתעסוקה בתחום, וימי תעסוקה אפשריים.

מה המטרות לשיחה — דוגמאות:

• יתכנות לשיתוף פעולה חדש.
• חיזוק מוטיבציה קיימת.
• בניית תשתית ומודל לשיתוף פעולה.

מהלך הפגישה

• היכרות הדדית קצרה.
• מה המוטיבציות לשיתוף פעולה — עובדים עתידיים, עובדים צעירים נלהבים.
• הצגת הרציונל של תוכנית סולם — שיתוף פעולה עם מעסיקים: התלמידים לומדים בשאר השבוע חומר תאורטי, וההעסקה היא ההכנה האמיתית לעולם המחר.
• התעסוקה של התלמידים היא חלק מהתפיסה הפדגוגית.
• מהם המודלים האפשריים בבתי הספר הרלוונטיים — ובדקו מה המודלים שיכולים להתאים למעסיק.
• למה זקוקים התלמידים כדי להתקבל לבית העסק: ראיון עבודה כן / לא, אישור רפואי.
• סיור במקום העבודה — תעשו סיור, התרשמו מסביבת העבודה ומהעובדים.
• סיכום פגישה — עדכון מתי תהיה יצירת הקשר הבאה וכיצד מתבצע המשך התהליך.
• להגדיר את שיתוף הפעולה כפיילוט, ושתתקיים פגישה בהמשך לבחינה וללמידה של השת״פ.

דגשים בקרב מעסיק

• התעסוקה היא בהתאם לחוק החניכות ובהתאם לתפיסת תעסוקה מעצימה — העסקה מדורגת במקצוע, שכר, תלוש, חונך.
• כל תלמיד מלווה על ידי רכז.ת החניכות של בית הספר, שמהווה כתובת עבור המעסיק — בנוסף לרכז קשרי מעסיקים אזורי.
• מכינים את התלמידים בהיבט של ידע מקצועי ובהיבט של הכנה לעולם העבודה.
• חוויית הצלחה תחזק את המוטיבציה של התלמיד להמשיך ולעסוק במקצוע.
• התלמידים מגיעים עם רמה מקצועית — לבדוק עם המפקח.
• אנחנו לא עובדים עם כל מעסיק — עובדים עם מעסיקים נבחרים שיכולים להתחייב לתעסוקה מעצימה, ומעדיפים מעסיקים גדולים שיכולים לספק אופק מקצועי.
• יש הרבה סיפורי הצלחה של תלמידים שהמשיכו בעסקים גדולים, התקדמו מקצועית לתפקידים בכירים — וחלק מהם מנטורים.
• להוציא סיכום לפגישה שכולל את המודלים האפשריים להעסקה (אם יכול לעמוד בהתניות) ופעולות להמשך, ובכלל זה פגישה של בתי הספר עם המעסיקים הרלוונטיים.

נספח ב · תוכנית עבודה של רכז.ת החניכות

מימוש התוכנית לאורך השנה צריך להוות את הבסיס לעשייה ולהשגת היעדים שהוגדרו. בסוף השנה חשוב לבחון את היעדים והמשימות שנקבעו ולהפיק לקחים, כבסיס לתכנון תוכנית העבודה הבאה.

שאלות שילוו את תהליך החשיבה והתכנון

• מה האחריות ותחומי האחריות שלנו, ומה הערך המוסף שאנחנו רוצים להביא בנושא התעסוקה של התלמידים?
• מה תמונת ההצלחה, מה התוצאה הרצויה ומה ההישג הנדרש שאנחנו רוצים להגיע אליו?
• על מה אנחנו רוצים להשפיע, כמה להשפיע, ומהן הפעולות המרכזיות — קבועות ומשתנות — שיגרמו להשפעה?
• מה הכלים והמשאבים שעומדים לרשותנו ויכולים לסייע בקידום היעדים (תקציב, מידע, קשרים, עמיתים, כלים מקצועיים ועוד)?
• מה תהליכי העבודה ומה לוחות הזמנים שבהם אנחנו רוצים להגיע להישגים הנדרשים?
• איך נמדוד את השגת היעדים?

שלושת מעגלי העשייה וההשפעה

תהליך העבודה על התוכנית

1. מיפוי תמונת מצב בהתייחס למעגלי העבודה וההשפעה של רכז.ת החניכות.
2. ניתוח משמעויות מתמונת המצב.
3. ניתוח שגרות וסדירויות שנגזרות ממרכיבי התפקיד.
4. כתיבת התוכנית.
5. העברה להתייחסות ראש תחום חניכות.
6. העברה להתייחסות ולאישור המנהל.
7. בקרה ומעקב — קיום סטטוסים.
8. סיכום והפקת לקחים.

הגדרות למרכיבי התוכנית

נספח ג · טבלאות מיפוי תמונת מצב

תוכנית העבודה צריכה להתבסס על ניתוח תמונת המצב והפערים המרכזיים בתעסוקה בבית הספר, וניתוח מכלול מעגלי הפעולה של רכז.ת החניכות — מעסיקים, תלמידים לפי שכבות, שותפים, שגרות פעולה, נושאים שחשוב לשמר ונושאים שצריך לחזק.

1 · נתוני התעסוקה בבית הספר

תובנות מרכזיות — שאלות לדוגמה:

• מה שלושת האתגרים המרכזיים בחניכות?
• האם יש מגמות שמאתגרות יותר לחניכות? מה הסיבות?
• האם יש מאפיינים לתלמידים שלא מועסקים?
• מה הם החסמים המרכזיים בחניכות?
• מגמות כלליות ושינויים צפויים בבית הספר — שינוי מגמות, שינויים בצוות, תוכניות לימודים חדשות וכו׳.

2 · קשרי מעסיקים

תובנות וכיווני פעולה — שאלות לדוגמה:

• מה מאפיין את סוג העסקים שמאפשרים חניכות משמעותית?
• באיזה סוג של עסקים נבחרים ומלווים מנטורים מתאימים?
• מה מאפיין עסקים שהנשר מהם נמוך?
• עם איזה עסקים יש אפשרות להרחיב את שיתוף הפעולה?
• באילו כלים, אופנים ואפיקים ניתן להרחיב את פוטנציאל העסקים הרלוונטיים לחניכות?
• מי העסקים שצריך להשקיע יותר בשימור שלהם?

3 · הכנה וליווי התלמידים בתעסוקה — לפי שכבות

טרום, במהלך ובסיום. התכנים נחלקים לשני מישורים: המישור המקצועי — מוכנות התלמידים לחניכות לפי מגמה; והמישור החניכותי — תהליכים קבוצתיים (תכנים תפקודיים, מיומנויות, הכנה לראיון, שיעורי המערך הטיפולי, זכויות נוער) ותהליכים פרטניים (ראיונות, ביקורים, שיתוף הורים).

נספח ד · פורמט תוכנית עבודה מומלץ

נספח ה · טופס לקראת יציאת תלמיד לתעסוקה

יציאת תלמידים לתעסוקה במסגרת לימודיהם משלבת בין עולם החינוך לעולם העבודה, ומהווה שלב משמעותי בתהליך ההכשרה האישית והמקצועית. הטופס נבנה כדי לאפשר בחינה מקיפה של מוכנות התלמיד לשלב המעשי.

• התאמה מקצועית — האם הידע והמיומנויות שרכש עד כה תואמים את דרישות התפקיד אצל המעסיק, ומהם התחומים שבהם עליו להשתפר.
• מיומנויות וכישורים — הערכה של כישורים חשובים כגון אחריות, עבודת צוות, תקשורת ויכולת הסתגלות, שהם קריטיים להצלחה בסביבת העבודה.
• תיאום עם ההורים — שיחה עם ההורים מאפשרת שותפות, מענה על שאלות, ויצירת ביטחון ותמיכה סביב היציאה לשוק העבודה.
• מענה בית ספרי — בחינת התמיכה שהמוסד החינוכי יכול להציע במקרה של פערים מקצועיים או אישיים.

פרטים אישיים ומקום העבודה

חוות דעת מורה המגמה — מיומנויות מקצועיות

חוות דעת רכז.ת החניכות והמחנך — מיומנויות וכישורים

שיחה עם ההורים

מטרת השיחה: לשתף את ההורים בתהליך היציאה לתעסוקה, להבין את עמדתם ולוודא שיש להם את כל המידע הנדרש.

שאלות מנחות לשיחה:

• כיצד ההורים מרגישים לגבי יציאת התלמיד לתעסוקה?
• האם יש להם חששות או דאגות?
• מהם לדעתם נקודות החוזקה ותחומי השיפור של התלמיד?
• מה הציפיות שלהם מהתפקיד ומהמעסיק?
• האם יש מגבלות או צרכים מיוחדים שכדאי לדעת?

נספח ו · חניכות נוער — תקציר מנהלים

מערכת החינוך שרויה במשבר ומתקשה להיות רלוונטית לאתגרי המאה ה-21, שכן בית הספר העיוני יצר מחיצה מלאכותית בין הלמידה לבין ההתנסות בעולם הממשי. החינוך המקצועי מהווה תשובה ראויה לכך, מעצם היותו מושתת על תפיסה פדגוגית המחברת את הלמידה העיונית לזו המעשית, ומתייחסת לאינטליגנציות שונות כשוות בערכן.

החינוך המקצועי לנוער במדינת ישראל מעוגן בחוק החניכות (1953). מתוקף כך, אחראי מינהל הכשרה מקצועית במשרד העבודה על בתי ספר מקצועיים לנוער. החוק קובע את קיומם של בתי ספר להכשרה מקצועית, המאפשרים שילוב של לימודים תיכוניים כלליים עם לימודי מקצוע ועבודה מעשית — חינוך דואלי.

שכר, תלוש וביטוח — חובות המעסיק

במסגרת חוק החניכות, כל מעסיק נדרש לשלם לתלמידים שכר חניכות, לרבות הוצאת תלוש משכורת והפרשת דמי ביטוח לאומי, כפי שעושה לכל עובדיו. ביטוח זה מכסה את התלמיד במקרה של פציעה או פגיעה במהלך עבודתו. אם המעסיק מבטח את עובדיו בביטוחים נוספים, הוא נדרש להחיל ביטוח זה גם על התלמידים המועסקים אצלו, בדומה ליתר העובדים.

ביטוח מטעם המשרד והרשתות

• בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954, מבוטחים כלל התלמידים הנמצאים במסגרות החינוך המקצועי מתוקף חוק החניכות.
• מינהל הכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם מעביר מדי שנה תשלומים לביטוח לאומי על כלל הלומדים בהכשרות מקצועיות — תשלום זה מבטח אותם בכל מקרה של פציעה בעבודה.
• כל רשתות החינוך המפעילות בתי ספר מקצועיים בפיקוח האגף מחויבות בקיום ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, בפוליסה הזהה לפוליסה של תלמידי משרד החינוך.
• הביטוח חל על התלמיד 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה ובכל מקום שבו הוא נמצא — בין אם לתאונה יש קשר לפעילות המוסד החינוכי ובין אם לאו.
• הרשתות מחויבות לחדש מדי שנה את הביטוח, לפי דרישות הסכמי ההפעלה שנחתמו מול המשרד.

בברכה, תחום תעסוקת נוער.

נספח ז · הנחיות למילוי דו״ח תעסוקה במנב״ס

יש להזין את הפרטים של כל התלמידים — אלו שעובדים במסגרת פנים-בית-ספרית (מפעלון או תוכנית שותפים), אלו שעובדים מחוץ לבית הספר, וגם של אלו שאינם עובדים.

אופן המילוי

1. נכנסים לתפריט ראשי במערכת מנב״ס — התפריט שאמור להופיע לכם כשאתם נכנסים למערכת.
2. במקום שבו כתוב "פעולה" יש לכתוב את מספר הפעולה. אם אתם יודעים את מספר הפעולה — דלגו על השלבים הבאים ועברו לשלב 4.
3. לחצו על "פעולות מאושרות לשנת..." — ייפתח מסך ובו מופיעים כל מספרי הפעולה.
4. במקום שבו כתוב "דיווח תלמידים במקום העבודה לחודש" יש להזין את החודש. לדוגמה, עבור חודש מאי בשנת 2022: 052022.
5. לאחר שהזנתם את החודש, לחצו על "דיווח תלמידים במקום העבודה לחודש" — ייפתח מסך ההזנה.
6. המערכת מזינה באופן אוטומטי את מספרי תעודת הזהות ואת שמות התלמידים. אתם נדרשים להזין את הנתונים עבור כל התלמידים.

ככלל, הקפידו לקרוא את ההודעות שהמערכת מקפיצה — זה יעזור לכם ויחסוך לכם זמן.

בברכה, אייל ארליך — מנהל תחום תעסוקת נוער באגף להכשרה מקצועית.