התדריך בקצרה
רשות השירות הלאומי־אזרחי הוציאה תדריך יישום ללווי הרגשי של בני ובנות השירות: מה מטרת הליווי, אילו אתגרים המתנדבות פוגשות בכל רבעון, ומה עושים בפועל במפגש הקבוצתי ובשיחה האישית — כולל מערכי מפגש מוכנים, בנק שאלות ונורות אדומות.
- למי
- מנהל.ת בית הספר, רכז.ת בני ובנות השירות, והגורם המקצועי שמעביר את הליווי הרגשי — יועץ.ת, פסיכולוג.ית או עו״ס.
- מה מעמד המסמך
- תדריך יישום, לא נוהל. הוא מסביר איך לעשות. מה חייבים לעשות ובאיזו תדירות — נקבע בהנחיות מינהל הכשרה מקצועית, ושם הוא נשאר.
- מה לעשות איתו
- לוודא שמי שמעביר את הליווי הרגשי בבית הספר הוא בעל.ת הכשרה מקצועית מתחום הטיפול.
- לבנות בתחילת השנה תוכנית ליווי רגשי כתובה — נושאי המפגשים, האתגרים שהם עונים עליהם ושם האחראי.ת.
- לבחור מהטבלה של 24 הנושאים את התכנים שמתאימים לשלב בשנה ולאתגר.
- להכיר את ארבע הנורות האדומות ואת מנגנון ההעברה לגורם המטפל בעמותה.
- להעביר בסוף השנה שאלון קצר למתנדבות ולהסיק ממנו לשנה הבאה.
- ההנחיות המחייבות
- קליטת בני ובנות שירות לאומי — הנחיות המינהל
מה זה התדריך הזהולמה הוא מגיע לבית הספר ולא לעמותה
בספטמבר 2023 פרסמה רשות השירות הלאומי־אזרחי לראשונה נוהל ליווי רגשי, המחייב כל גוף מפעיל לספק ליווי רגשי למתנדבות ולמתנדבים שאצלו. בית הספר הוא הגוף המפעיל — ולכן החובה היא שלו, לא של העמותה.
מאז פרסום הנוהל התברר שרוב הגופים המפעילים חסרי ניסיון במתן מעטפת כזו. התדריך שלפניכם נכתב כדי לסגור את הפער: הוא לא מוסיף חובות חדשות אלא מסביר איך לבצע — אילו נושאים להעלות, באיזה שלב בשנה, באיזו מתודה, ומה עושים כשעולה משהו שחורג מהליווי.
| מי פרסם | רשות השירות הלאומי־אזרחי, אגף חברה כללית. |
| מתי | אוגוסט 2026, לשנת תשפ״ז (2026־27). |
| מי כתב | קרני ברק, בליווי ופיקוח מקצועי של הרשות — לירון צומעי ורחל פדור. |
| על מה הוא נשען | ראיונות עם עובדות גופים מוכרים וגופים מפעילים, ולמידה מהניסיון שנצבר בשטח מאז פרסום הנוהל ב־2023. |
| הערות למסמך | לירון צומעי — liront@ncs.gov.il |
למנהל.ת בית הספרמה בית הספר צריך להראות, ומי מוסמך להעביר את הליווי
התדריך מציע שכל גוף מפעיל יגיש בתחילת השנה תוכנית ליווי רגשי לעמותה המוכרת. התוכנית כוללת שישה מרכיבים:
- מסגרת הליווי — אישי או קבוצתי, מיקום המפגשים, וכמה מתנדבות בקבוצה אם יש ליווי קבוצתי.
- ניתוח האתגרים המרכזיים של מתנדבות השירות דווקא בבית הספר הזה.
- טבלת המפגשים המתוכננים — עם פירוט איך כל נושא עונה על אותם אתגרים.
- שם המטפל.ת האחראי.ת על הליווי הרגשי וההכשרה שלו.ה.
- אתגרים אפשריים במתן הליווי והצעות לפתרונות.
- נוסח שאלון קצר שיועבר למתנדבות בסוף השנה כדי להעריך את אפקטיביות הליווי.
באמצע השנה מוצע שהעמותה תבקש דיווח על מה שהתקיים בפועל מול המתוכנן — כולל כמה מתנדבות באמת הגיעו. בסוף השנה מועבר השאלון, והתוצאות משמשות ללמידה לקראת השנה הבאה.
הרשות עורכת בקרות באמצעות חברת בקרות. גוף מפעיל שיימצא שאינו מקיים את הנוהל כנדרש — בסמכות הרשות להתחיל בתהליך ביטול אישורו כגוף מפעיל.
המלווים הם נשות ואנשי מקצוע מתחום הטיפול עם הכשרה מקצועית. בבית הספר: יועץ.ת, פסיכולוג.ית או עו״ס — כפי שנקבע בטבלת הסדירויות של המינהל.
ארבע מטרות הליווי הרגשיהמצפן שאמור לכוון כל מפגש — לפני שבוחרים תוכן
התדריך מדגיש: חשוב שהגוף המפעיל יכיר את המטרות לפני שהוא מתכנן איך הליווי יינתן בפועל, כדי שהיישום יהיה בהלימה אליהן.
| המטרה | איך היא באה לידי ביטוי בליווי הקבוצתי | איך היא באה לידי ביטוי בליווי האישי |
|---|---|---|
| מתן תמיכה רגשית באמצעות שיח פתוח על אתגרי השירות | השיתוף בקבוצה מאוורר תחושות לא נעימות (ונטילציה) וגם מייצר רעיונות לפתרונות. כשהמתנדבות משתפות ומגיבות אחת לשנייה הן למעשה תומכות ומחזקות זו את זו. | המתנדבת מוזמנת להעלות תכנים והתמודדויות מהשטח, ולהיעזר במלווה כדי לדון באפשרויות התגובה ולקבל פידבק על האופן שבו הגיבה. |
| חיזוק תחושת השייכות למסגרת השירות | קבוצה שנפגשת יחד מייצרת תחושה שכולן חלק מהשלם, ושכולן ״בסירה אחת״ — חוות אתגרים דומים, וזה טבעי ונורמטיבי. | הקשר האישי עם המלווה — המתאפיין בכבוד, עקביות, הדדיות ואמון — מאפשר למתנדבת לשתף בקשיים, לקבל סיוע ולהרגיש שייכת לארגון. |
| חיזוק החוסן האישי והקבוצתי לאורך תקופת השירות | כששותפה בת אותו גיל משקפת למתנדבת דבר חיובי שעשתה, זה נחווה לעיתים כבעל ערך גדול יותר משיקוף של דמות בוגרת. שיקוף חיובי בפרהסיה מעצים מאוד, והשיתוף הקבוצתי מעלה מודעות למה שהיא טובה בו ואוהבת לעשות. | אפשר לחזק את תחושת המסוגלות בכך ששמים זרקור על אופני התגובה החיוביים ודנים בהצלחות. יש מתנדבות עם דימוי עצמי נמוך שמציבות לעצמן יעדים פשוטים, אם בכלל — הליווי האישי יכול להציג אותן באור אחר, לצקת משמעות לעשייתן ולדחוף אותן ליעדים מאתגרים. |
| זיהוי צורך בהפניה לגורם טיפולי מקצועי, במידת הצורך | לפעמים חוויות מורכבות לא יעלו בשיחה בארבע עיניים אבל כן יעלו בקבוצה. יש לשים לב להתנהגות בקבוצה ולסייע למי שנראית חווה קושי מהותי, עצב, בדידות או חוסר ויסות. | שיחות אישיות מאפשרות לזהות מתנדבות במצבי משבר ולהציע להן סיוע נוסף בהתאם לצורך. |
נורות אדומותמתי הליווי כבר לא מספיק, ולמי מעבירים
לצד מטרת התמיכה, על המלווה להיות ער לסימנים שהתמיכה שהליווי נותן אינה מספקת עבור מתנדבת מסוימת. אלה ארבעת הרקעים שהתדריך מגדיר, ומנגנון הפעולה לכל אחד:
| הנורה | איך היא נראית | מנגנון הפעולה |
|---|---|---|
| מצוקה אישית | מתנדבות מגיעות עם חוויות עבר שעיצבו אותן — חלקן מרקע של סיכון, הזנחה או התמודדות נפשית מורכבת. יש להיות ער להתנהגויות סיכוניות כמו פגיעה עצמית, הפרעות אכילה או שימוש בחומרים ממכרים המשפיע על התפקוד. | גם אם המצוקה לא נגרמה בשירות — יש להתייחס אליה. הפנייה לגורם טיפולי מקצועי מטעם הגוף המוכר (עו״ס העמותה). |
| מצוקה מקצועית | מתנדבת מתפקדת היטב עד שלב מסוים, ואז לפתע מתפקדת חלקית או בכלל לא — לעיתים בעקבות אירוע משברי בשירות עצמו. | העברה לגורם הטיפולי המוסמך מטעם הגוף המוכר להמשך טיפול. חשוב לשוחח עם כל מתנדבת בנפרד — כל אחת מגיבה אחרת גם כשכולן חוו את אותו אירוע. |
| מצב חירום לאומי | מגפות או מלחמות משפיעות על המתנדבות כמו על כל עובד, ועלולות להוביל למצוקה אישית או מקצועית. | הגברת החוסן דרך הליווי האישי והקבוצתי, וזיהוי מתנדבות בחרדה חריגה או עם סימפטומים של טראומה. במצב כזה הרשות מוציאה נוהל התואם את המצב, ועל המלווים לפעול לפיו. |
| הטרדה או פגיעה מינית | מקרים במקום השירות — מכיוון המוטבים או מכיוון הצוות. | פעולה לפי נוהל רשות השירות הלאומי־אזרחי (נפתח בלשונית חדשה). העברת המקרה לאחראית על נושא פגיעות מיניות מטעם הגוף המוכר — תוך שיתוף המתנדבת ועדכונה המלא. |
שני אנשי קשר לכל מלווה. הגוף המוכר מעמיד לרשות המלווה שני גורמים להפניה: גורם מטפל מוסמך (עו״ס העמותה) ואחראי.ת על נושא ההטרדות המיניות. ייתכן ששני התפקידים מאוישים על ידי אותו גורם. כדאי לוודא ששני השמות והטלפונים נמצאים אצל הרכז.ת עוד בתחילת השנה.
ארגז הכלים למנחהנושאי המפגש, בנק השאלות ולמידת עמיתות
להצגת ארגז הכליםלסגירת ארגז הכליםאתגרים · 24 נושאים · בנק שאלות
שלושה אתגרים, ארבעה רבעוניםאותו אתגר נראה אחרת בספטמבר ובמאי — וזה קובע על מה מדברים
לכל מקום שירות אתגרים משלו, וכדאי שכל בית ספר יעשה חשיבה מקדימה על האתגרים הספציפיים שלו. עם זאת, התדריך מזהה שלושה אתגרים שכל מתנדבת תפגוש בעצימות כזו או אחרת: אתגר הזהות החדשה, אתגר מציאת המשמעות ואתגר הצבת הגבולות — ומראה איך כל אחד נראה בכל אחד מארבעת שלבי השנה.
| שלב בשנה | אתגר הזהות החדשה | אתגר מציאת המשמעות | אתגר הצבת הגבולות |
|---|---|---|---|
| רבעון א׳ היכרות והסתגלות |
שיח על המעבר מתלמידה למתנדבת שהיא בבחינת עובדת, וכלים להתמודדות עם הבלבול. אם יש יותר מפגשים — הסתגלות לדברים חדשים, וחשיבות הסבלנות כדי שלא תהיה עזיבה מיד עם הקושי הראשון. | להכיר את המוטיבציות של המתנדבות, את השיקולים בבחירת המקום ואת הציפיות מהשירות. האפיון הזה יעזור להחליט בהמשך מי זקוקה להגדלת תפקיד ואחריות נוספת. | גבולות אישיים — היכרות של המתנדבת עם הערכים שלה ושמירה עליהם, למשל לדעת לא להיגרר אחרי דמויות שליליות. וגם: אילו משימות אסור לה לבצע, ואיך להציף את זה מול האחראי. |
| רבעון ב׳ בניית אמון ושיתוף |
שיח על עולם העבודה וחיזוק מיומנויות לתפקוד מוצלח: יחסי אנוש מול קהל היעד, מתן שירות, אופן ההתנהלות בארגון, רמת התפקוד הנדרשת ועבודת צוות. | שיח על מהות התפקיד — הזדמנות להגדיר אותו מחדש ולייצר בהירות יחד עם המתנדבות, ולהגדיר את יחס המתנדבות אל הצוות ואת יחס הצוות אליהן. בעקבות מצבי החירום של השנים האחרונות — גם היכולת להתאים את עצמן לשינויי תפקיד מעכשיו לעכשיו. | גבולות מול המוטבים — היכרות עם כללי ההתנהגות של הארגון כלפי קהל היעד. בחינוך למשל: לדעת לסיים שיחה אישית עם תלמיד בזמן שנקבע ולא לתת לה לגלוש. וגם תוכן בנושא מוגנות ביחס לקהל יעד קבוע (חינוך) מול קהל יעד מתחלף (בריאות, ביטחון). |
| רבעון ג׳ שגרה ושחיקה |
שיח על התמודדות עם עומס, אסטרטגיות לניהול זמן ועבודה תחת לחץ. אם יש יותר מפגשים — גם הצפת קשיים מול גורמי סמכות, כדי לא להישאר איתם לבד. | שיח על האופן שבו כל אחת יכולה להביא את עצמה לידי ביטוי בכל תפקיד, ועל הצורך לעשות את המיטב. לשקף שלא תמיד המתנדבות חשופות לתמונה הרחבה — וגם כשנדמה להן שאינן חיוניות, לעיתים הן עושות עבודה מהותית מאוד. אפשר לדבר גם על מדוע השוואות לאחרים אינן מקדמות. | גבולות מול הארגון והתמודדות מול גורמי סמכות. פערי הגיל מתבטאים בפערי ידע וניסיון — יש לחזק את המתנדבות שלמרות גילן הצעיר הן אינן אמורות לקבל כל התנהגות ולבצע כל משימה, ושביכולתן להביע התנגדות ולומר את דעתן באופן מכבד ומקצועי. |
| רבעון ד׳ פרידה |
סיכום התובנות שלמדו על עצמן ושישמשו אותן בחיפוש עבודה או מקום התנדבות לשנה שנייה: מה הזהות שלך היום לעומת תחילת השירות? מה קרה כשנתת זמן לתהליך ולא הרמת ידיים? מה למדת על תקשורת במקום עבודה? | התבוננות על השנה כמכלול: מה היה משמעותי עבורך השנה? איפה חשת הכי משמעותית? מה לא חשבת שיהיה משמעותי והתגלה ככזה תוך כדי? המסר — אפשר למצוא משמעות בכל עשייה, קטנה כגדולה. | סיכום הלמידה בנושא גבולות: מה הערכים האישיים שמלווים אותך? מה הגבולות שחשוב לך להציב במקום עבודה? מה עוזר לך להציב גבולות? מה עוזר לך לנקוט עמדה מול גורמי סמכות? |
24 נושאים למפגשים הקבוצתייםבוחרים מהטבלה לפי השלב בשנה והאתגר שרוצים לגעת בו
התדריך מציע לכל מפגש קבוצתי להגדיר קודם נושא ומטרה, ורק אז לבחור את המתודה שתשיג את המטרה בצורה הטובה ביותר — הקניית ידע (הרצאה, סדנה, מערך מוכן) או למידת עמיתות (מתנדבת מציגה אירוע שקרה לה, והמפגש מתנהל כדיון במקרה).
כשבוחרים חלק מהנושאים ולא את כולם — כדאי להקפיד שהבחירה תיתן מענה לשלושת האתגרים לאורך שלבי השנה, ולא תתרכז באחד מהם בלבד.
| שלב בשנה | # | תוכן המפגש והאתגר שהוא עונה עליו |
|---|---|---|
| היכרות והסתגלות | 1 | זהות — המעבר מתלמידה לאשת צוות במקום עבודה. מה זה אומר להיות אשת צוות? באילו מובנים אני חלק מהצוות ובאילו לא? |
| 2 | זהות — הסתגלות למקום חדש, סבלנות ואורך רוח. | |
| 3 | זהות — ענווה בכניסה לתפקיד, למידה לפני גיבוש עמדה וביקורת. | |
| 4 | משמעות — המוטיבציות לבחירה בגוף המפעיל, ציפיות מהתפקיד. | |
| 5 | גבולות — סולם הערכים האישי שלי, שמירת נאמנות לעצמי. מערך מוכן | |
| 6 | גבולות — הציפייה של הגוף המפעיל לאחריות, מחויבות ותפקוד. | |
| ביסוס אמון ושיתוף | 7 | זהות — אופן ההתנהלות בגוף המפעיל בהקשר לעבודת צוות. |
| 8 | זהות — אופן ההתנהלות בהקשר למוטבים, ומתן שירות לקהל היעד. | |
| 9 | משמעות — הגדרת תפקיד המתנדבת במקום השירות, יחס המתנדבות אל הצוות ויחס הצוות אליהן. | |
| 10 | גבולות — הצבת גבולות למוטבים בהתאם למסגרת (קהל יעד קבוע / משתנה). | |
| 11 | גבולות — מוגנות וביטחון במקום השירות, דיווח ומניעת הטרדות מיניות. | |
| 12 | גבולות — חשיפה לאוכלוסיות מגוונות עם תרבות שונה. | |
| שגרה ושחיקה | 13 | זהות — התמודדות עם עומס ושחיקה, אסטרטגיות לניהול זמן, דרישה מעצמי מול מנוחה וצבירת כוחות. מערך מוכן |
| 14 | זהות — התמודדות עם אכזבות (דחיית הקשר על ידי חניך למשל), האם אני אשת צוות או חברה של המוטבים? (נפוץ בעיקר בעבודה עם נוער בסיכון) חובת דיווח, והבחנה בין הלשנה לדיווח. | |
| 15 | משמעות — עשיית המיטב ומציאת משמעות בכל עשייה. | |
| 16 | משמעות — האידיאל של תרומה ועשייה בכלל ובמצבי חירום בפרט, גמישות ויכולת הסתגלות למצב. | |
| 17 | גבולות — הצבת גבולות מול צוות הגוף המפעיל, הצפת קשיים בשירות מול גורמי סמכות. | |
| 18 | גבולות — פיתוח חוסן ואסטרטגיות התמודדות במצבי לחץ. | |
| 19 | גבולות — סמכות ואסרטיביות באינטראקציות עם אנשים שונים. | |
| פרידה | 20 | זהות — לקראת מעבר ממתנדבת לעובדת / מתנדבת בשנה שנייה. |
| 21 | זהות — כיצד נכון להתנהל במקום עבודה על סמך מה שלמדתי בשירות. | |
| 22 | משמעות — פרידה מהמוטבים. מה גיליתי שמשמעותי לי בקשר עמם? | |
| 23 | משמעות — מה גיליתי שמשמעותי עבורי? מערך מוכן | |
| 24 | גבולות — מה הערכים והגבולות האישיים שלי? |
שלושת הנושאים המסומנים ״מערך מוכן״ מופיעים בהמשך העמוד כמערכי מפגש מלאים.
השיחה האישית: שתי דרכיםאחת למי שנענית לתהליך, אחת למי שפחות
הליווי האישי לא מביא תכנים אחרים מהקבוצתי — הוא נותן מענה לאותם שלושה אתגרים, רק בדרך אחרת. הרציונל שלו כפול: הוא מדויק לצרכים של כל מתנדבת בנפרד, ויש נושאים שמתנדבת לא תעלה בקבוצה מתוך בושה או חשש מביקורת, ותעלה דווקא בארבע עיניים. כדי שזה יקרה, בית הספר צריך לשדר פתיחות ולהבטיח דיסקרטיות.
גם השיחות האישיות נעות עם שלבי השנה: ברבעון א׳ היכרות והסתגלות; ברבעון ב׳ העמקת האמון ובניית הקשר עם המלווה; ברבעון ג׳ התמודדות עם שגרה ושחיקה והתבוננות על מה שדורש שינוי — אצל המתנדבת ואצל הארגון; ברבעון ד׳ פרידה מהמלווה ומהארגון.
בתחילת כל מפגש המתנדבת בוחרת אירוע שקרה בשירות ושהיא רוצה לדבר עליו. המלווה מבקשת שתספר, ואז שואלת: מה הרגשת כשזה קרה? מה היה לך קשה בזה? כיצד הגבת? מדוע את חושבת שהגבת כך? האם יכולת להגיב אחרת? העצירה הרטרוספקטיבית הזו מעלה למודעות תחושות שנצברו בלי שהתייחסו אליהן.
יש מתנדבות שמתקשות לחשוב על אירוע לדון בו, ואז מתודת ניתוח האירועים לא תעבוד. במקרה כזה המלווה נעזרת בבנק שאלות שפותח דיון רחב יותר, בהשראת עולם האימון — שמניח שלמתאמנת יש תשובות וידע שאין למאמנת, ושהיא המומחית לעצמה.
בנק שאלות לשיחה אישיתלפי ארבעת שלבי השנה — קטליזטור לשיחה שלא מתחילה מעצמה
| רבעון א׳ · היכרות והסתגלות | רבעון ב׳ · בניית אמון ושיתוף |
|---|---|
היכרות
|
אמונה ביכולות
|
| רבעון ג׳ · שגרה ושחיקה | רבעון ד׳ · פרידה |
נטיות תעסוקתיות
|
עמדות לגבי עולם העבודה
|
מודל למידת עמיתותכשמתנדבת מביאה אירוע מהשטח והקבוצה חושבת עליו יחד
המטרה של היוועצות עמיתות היא לסייע למתנדבות לחשוב לעומק על סוגיה ולאתר יחד דרכי התמודדות. המתודה משקפת זוויות הסתכלות אחרות ומסייעת בהמשגה — כדי לדייק את הכוונה והמונחים שבהם משתמשת המתנדבת הנועצת. גם מי שאינה מציגה מרוויחה, מעצם החשיפה למגוון רעיונות.
| שלב | זמן | מה קורה בו |
|---|---|---|
| הצגת המקרה | 10 דק׳ | הנועצת מספרת על מקרה שקרה לה בשירות ומתארת את כל הפרטים הרלוונטיים — מחשבות, רגשות, פעולות שלה או של אחרים, מה בדיוק מטריד אותה, מדוע, ומה ההשלכות. למלווה: להקפיד שלא מפריעים למציגה. מומלץ שהנועצת תכתוב את הדברים ותשלח למלווה 24 שעות לפני המפגש. |
| שאלות הבהרה | 5 דק׳ | שאלות קצרות בלבד, והנועצת עונה תשובות ענייניות וקצרות. נמנעים מניתוח ומהבעת דעה. למשל: האם הבנתי אותך נכון כשאמרת ש...? מה קרה כש...? מה היה הדבר האחרון שקרה? כמה זמן? באילו משאבים השתמשת? למלווה: לזהות שאלות שאינן מסוג זה ולבקש להשהות אותן לדיון. |
| השתהות וכתיבה | 5 דק׳ | כל אחת כותבת לעצמה מה היא רוצה להגיד לנועצת, אילו תובנות יש לה לתרום, ומחשבות ראשוניות על אופן ההתמודדות. |
| הדהוד של הקבוצה | 10 דק׳ | כולן משתפות אחת אחרי השנייה בהתייחסויות שכתבו. הנועצת אינה מגיבה בשלב זה אלא רושמת לעצמה. למלווה: להקפיד ששיח הקבוצה מכבד ולא שיפוטי — לא לבקר את האישיות או להצביע על תכונות של הנועצת, אלא להתייחס להתנהגות מסוימת בהקשר ספציפי. |
| דיון | 20 דק׳ | הנועצת מגיבה למה ששמעה, ומתנהל דיון קבוצתי בענייניות וברגישות — עמדות, שאלות, תהיות ומחשבות על דרכי פעולה מיטביות. למלווה: אין צורך להגיע להסכמה. אופן ההתבטאות הוא ״כן, וגם...״ או ״כן, אבל...״ |
| רפלקציה | 10 דק׳ | הנועצת מסכמת — איך הרגישה במהלך ההיוועצות? באיזו מידה זה תרם לה? מה לקחה מהמפגש? |
שלושה מערכי מפגש מוכניםסולם הערכים · ניהול זמן · מי אני ומה משמעותי
להצגת המערכיםלסגירת המערכיםמוכנים להעברה, 45 דקות כל אחד
מערך מפגש: סולם הערכים האישי שלימפגש 5 · אתגר הגבולות · רבעון א׳ — היכרות והסתגלות
המטרה: להכיר אחת את השנייה ברמה מעמיקה יותר, ולהתמודד עם השאלה מי אני מול עצמי.
המתודה: ״משחק הוויתורים״ — תרגיל חווייתי שפוגש את המשתתפות גם ברובד הקבוצתי (מעמיק היכרות ופתיחות) וגם באישי, כי הוא עוסק בזהות ובנאמנות לערכים. התרגיל מחייב בחירה ולכן מעודד בירור פנימי, ומותיר מקום גם לשתיקה למי שפחות נינוחה.
- שלב מקדים. להכין מראש רשימת ערכים ולרשום אותם על כרטיסיות. למשל: כנות, נאמנות, חברות, חופש, שייכות, אחריות, כבוד, עצמאות, יושר, אומץ, סקרנות, משמעות, צניעות, שאיפה למצוינות, שמחה, קבלה עצמית, צדק, נתינה, התמדה, חמלה, הקשבה, פתיחות, משפחתיות, עזרה לזולת, שוויון, תקווה, גמישות, נחישות, אחריות חברתית, קהילתיות, סבלנות, תעוזה, הומור, חיבור לטבע, אסתטיקה.
- פתיחה (5–10 דק׳). שאלה לקבוצה: ״מה הוא ערך בעינייך?״ או ״איזה ערך מישהו חינך אותך עליו מגיל צעיר?״ לחלופין לוח שיתופי: ״כל אחת תכתוב במילה אחת ערך שחשוב לה״.
- המשחק (35–45 דק׳). כל מתנדבת מקבלת שלוש כרטיסיות ערכים — אפשרות 1: מחולקות אקראית (הפוכות); אפשרות 2: היא בוחרת בעצמה. מתחילים סבב שבו כל אחת נאלצת לוותר על כרטיס אחד, בהקבלה לוויתור כזה בחייה: ״על מה היית מוותרת ולמה?״ כך גם עם הכרטיס השני, עד שכל אחת נשארת עם כרטיס אחד ומסבירה מדוע זה הערך המשמעותי ביותר עבורה, איך הוא בא לידי ביטוי בחייה, ואיך הוא בא או יכול לבוא לידי ביטוי בשירות.
- שאלות מנחות תוך כדי. ״למה דווקא על הערך הזה את מוכנה לוותר?״ · ״מתי הרגשת שנאלצת לוותר עליו בחיים האמיתיים?״ · ״איך מרגיש לוותר על ערך שהוא כביכול חלק ממך?״ · ״האם יש סיטואציה שבה תתחרטי על הוויתור הזה?״
- שתי הרחבות. באפשרות הכרטיסים האקראיים — לבקש מכל אחת, לפני ״הוויתור הראשון״, לתאר איך שלושת הערכים שקיבלה מתקיימים בחייה, ולו באופן חלקי. אפשר גם לאפשר חילוף ערך בין משתתפות ולקיים ביניהן ״משא ומתן״.
- סיכום (10–15 דק׳). אחרי שכל אחת נשארה עם ערך אחד: ״מה יכול לאיים על הערך הזה?״ · ״מה עוזר לשמור עליו?״ · ״האם את משלמת מחיר על הנאמנות לערך הזה?״ ולסיום — סבב מילה או משפט על הערכים שחשובים לה במקום השירות.
מערך מפגש: ניהול זמןמפגש 13 · אתגר הזהות · רבעון ג׳ — שגרה ושחיקה
המטרה: העלאת מודעות לחשיבות התכנון, לניצול יעיל של הזמן ולתמרון בין כל משימות השירות.
המתודה: שיח ולימוד מודל דחוף/חשוב.
- פתיחה (15 דק׳). כל מתנדבת רושמת לעצמה את סדר היום המלא שלה בשירות. שתיים־שלוש כותבות אותו על הלוח, ומתוך כך המלווה מציגה שהזמן הוא סובייקטיבי: למרות התכנון, דברים תמיד יכולים להתנהל אחרת — כי הם לא פשוטים כמו שהם נראים, לוקחים יותר זמן, או פשוט משתבשים. אחר כך כל אחת כותבת לצד סדר היום קטגוריות של דברים נוספים שחשוב לה לעשות מעבר לשירות: משפחה, חברים, סידורים, צרכים אישיים, תחביבים. המסקנה — כולן זקוקות מאוד לזמן, אבל הוא משאב קבוע ומוגבל.
- למידה (25 דק׳). המלווה מבקשת דוגמאות למשימות חשובות ולמשימות דחופות מהשירות. משימה חשובה משרתת מטרות לטווח הרחוק; משימה דחופה דורשת מענה מיידי ואחרת היא מתפספסת. מציירים על הלוח טבלה של ארבע משבצות ומבקשים דוגמאות לכל קטגוריה — טיפול במשברים הוא דחוף וחשוב, איתור הזדמנויות חשוב ופחות דחוף, מענה לטלפון דחוף ולא בהכרח חשוב, ודואר פרסומי לרוב פחות חשוב ופחות דחוף. לבסוף נותנים כותרת לכל חלון.
| דחוף | לא דחוף | |
|---|---|---|
| חשוב | החלון המיידי החשוב יקר לי מכדי שייעשה בדחיפות. נבדוק אם ניתן למנוע דחיפות לטובת הדברים החשובים. |
החלון הדחוי יש לקבוע זמן לביצוע החשוב, כי הדחוף תמיד ידחה אותו. אם לא יבוצע כעת — נצטרך לבצע בדחיפות בהמשך. |
| לא חשוב | החלון הגזלן האם ניתן ליצור תהליכים מובנים לפתרון? האם ניתן להאציל סמכויות? |
חלון החלומות האם ניתן לתחום זמן מוגדר? מהו פנאי איכותי? |
- דיון (10 דק׳). כיצד ניתן למנוע מדברים חשובים בשירות להפוך בעתיד לדחופים? · איך נטפל בחשובים כך שהדחופים לא ידחו אותם? · אילו נהלים אפשר ליצור לדברים הדחופים אך הפחות חשובים, ואיך אפשר להאציל אותם?
- סיכום (10 דק׳). המלווה מסבירה שיש הרבה גורמים לכך שאיננו מנצלים את זמננו ביעילות: חוסר תכנון, כיבוי שרפות, אי־השלמת מטלות, משברים, העדפות אישיות ומאפיינים אישיותיים (פרפקציוניזם, הססנות, חוסר משמעת עצמית, עצלנות). ואז מבקשת מהמתנדבות המלצות לניהול זמן ורושמת על הלוח — לדעת מה חשוב באמת, לקבוע יעדים וסדרי עדיפויות, לתכנן מראש (חודש, שבוע, יום), לכלול בתכנון בלת״ם, לבטל פעילויות שאינן נחוצות, להאציל מה שניתן, להפחית הפרעות, לבנות שגרות עבודה ולקבוע מסגרת זמן קצרה וממוקדת לכל משימה, ולתכנן זמן פנוי שבו דואגים לעצמנו.
מערך מפגש: מי אני ומה משמעותי עבורימפגש 23 · אתגר המשמעות · רבעון ד׳ — פרידה
המטרה: לאפשר התבוננות פנימית דרך תחנות חווייתיות על מרכיבי הזהות המשפיעים על הבחירות, התחושות, הקשרים והכיוון האישי — מה מרכיב את הזהות שלהן היום, מה הגיע מהבית או מהחברה, ומה הן מבקשות לבנות או לעדכן בהמשך.
המתודה: סדנת ״תחנות בזהות״. כל משתתפת עוברת בין תחנות כתיבה ויצירה אישיות. המעבר מעודד הקשבה עצמית וחקירה דרך יצירה, תנועה בחלל ודמיון.
- שלב מקדים. להכין 6 דפים לכל משתתפת, כשעל כל אחד מששת סוגי הדפים ציור אחר: מטרה (שלושה עיגולים אחד בתוך השני), בית עם חלון אחד סגור ואחד פתוח, כף רגל, מראה, לב, ומשחק סולמות וחבלים. להציב 6 שולחנות במרחק זה מזה — שולחן לכל סוג דף.
- פתיחה (5 דק׳). המלווה מסבירה שחצי השעה הקרובה מוקדשת לכתיבה אישית תוך מעבר בין תחנות. לכל תחנה 5 דק׳: המלווה נותנת את ההנחיה, ואז 5 דקות של דממה שבהן כותבות. בתום הזמן עוברות לתחנה הבאה.
| התחנה | הדף | ההנחיה לכתיבה |
|---|---|---|
| המעגל האישי שלי | ציור המטרה | מה נמצא במעגל האישי שלך, מה קרוב אלייך, מה רחוק ממך, ומה נמצא מחוץ למעגל? |
| משפחה, ערכים ואמונות | בית עם חלון סגור ואחד פתוח | אילו ערכים, אמונות ותפיסות את לוקחת מבית הורייך, ואילו את משאירה אצלם? |
| תעסוקה | כף רגל | איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים מבחינה מקצועית? האם השירות שאת מבצעת היום קשור לזה? |
| תכונות | מראה | איך את רואה את עצמך? אילו תכונות חיוביות וכוחות גילית בעצמך במהלך השירות? איזה קושי אחד ליווה אותך השנה? |
| רגשות | לב | איך את מרגישה היום ביחס לאופן שבו הרגשת בתחילת השירות? אילו רגשות מלווים אותך בתקופת הסיום? |
| מיקום חברתי | סולמות וחבלים | אילו מרכיבים מהווים עבורך יתרון (סולם) ואילו מהווים חסם (חבל)? אפשר להתייחס למגדר, דת, מוצא, מעמד, השכלה, מגורים. |
- דיון ושיתוף (20 דק׳). סבב שבו כל אחת משתפת במשהו אחד שכתבה, בתחנה לבחירתה. שאלות העמקה לתחנות: במטרה — מה נכנס למעגל שלך כי בחרת, ומה כי ״ככה חינכו אותך״? יש שם מישהו או משהו שהיית רוצה להזיז? מה היית רוצה שייכנס בהמשך? במראה — מה את רואה בעצמך שאחרים לא רואים? מה אחרים רואים שאת לפעמים שוכחת? בסולמות וחבלים — כיצד היתרונות והחסמים שציינת משפיעים על הדרך שלך בשירות? ושאלות כלליות: האם הופתעת ממשהו שכתבת? על מה היה לך קשה לכתוב? מה נותן לך משמעות כרגע בשירות?
- סיכום (5 דק׳). הזהות שלנו אף פעם לא ״גמורה״ — היא נבנית כל הזמן ממה שקיבלנו, ממה שבחרנו וממה שאנחנו עוד חולמות להיות. יש לנו אפשרות לבחור, לעדכן ולהרחיב — ולשאול תמיד: מה משמעותי לי עכשיו?
כשקשה ליישםחמישה אתגרים שהתדריך מכיר בהם, ומה עושים איתם
מצוקת כוח אדם
יש גופים מפעילים שאין בהם כוח אדם מוסמך לתת את הליווי הרגשי לפי דרישות הרשות — בעיקר גופים שלא מעסיקים כלל נשות ואנשי טיפול, או שאנשי הטיפול שבהם עמוסים ומגיעים לעיתים רחוקות. יש לתת את הדעת על גורמים נוספים שיכולים ללוות, או על אפשרות של ״קניית״ הליווי הרגשי מגורם חיצוני.
היקף מתנדבות גבוה או נמוך מדי
במקומות עם עשרות מתנדבות לא ניתן להעביר מפגש קבוצתי לכולן יחד — יש לחלק לקבוצות של כ־15 כדי שהמפגש יהיה אפקטיבי. במקומות עם מתנדבות ספורות (פחות מחמש) המפגש הקבוצתי נראה מיותר, ואפשר לבחור רק באפיק האישי; אפשרות אחרת היא לאחד מתנדבות ממקומות שירות שונים תחת אותו גוף מפעיל — אבל רק אם הן נמצאות במקומות סמוכים. לא ניתן לקיים מפגש קבוצתי כשהמתנדבות משרתות בערים שונות; חיוב חלקן לנסוע הלוך ושוב דרך ארוכה אינו סביר.
אתגר הסטינג — המרחב הטיפולי
היעדר מרחב פיזי קבוע הוא אחד האתגרים הבולטים. במקרים רבים אין חדר קבוע, שקט ונפרד, והשיחות מתקיימות במרחבים שאינם מאפשרים פרטיות מלאה — מה שעלול לפגוע בתחושת הביטחון, להקשות על יצירת אמון ולהפחית את האפקטיביות. שש דרכי התמודדות:
- גמישות יצירתית — לאתר בכל מפגש את המרחב הפנוי והשקט ביותר, גם אם אינו מושלם.
- סימון גבולות במרחב — אם אין חדר סגור, להציב שלט ״שיחה פרטית — נא לא להפריע״ או לסגור דלת באופן זמני.
- תיאום מראש — לתאם מול הצוות המקומי זמני פניות לחדרי ישיבות או חדרים אחרים.
- שיתוף המתנדבות — להכיר במגבלה בגלוי (״אני יודעת שהחדר הזה לא לגמרי פרטי, נשתדל לשמור על המרחב שלנו״), כדי לחזק תחושת שותפות וביטחון.
- המשכיות — לשמור לפחות על עקביות מסוימת, למשל להיפגש באותו מרחב בכל פעם.
- התאמת הפעילות — במצבים של חוסר פרטיות להתמקד בתכנים כלליים או חווייתיים, ולשמור שיחות רגישות יותר למרחבים נוחים יותר.
התנגדות של המתנדבות לליווי
לא פעם המתנדבות עצמן לא מעוניינות ללכת למפגשים. לפעמים הן לא מתחברות למלווה, לפעמים הן חשות שזה לא מקום בטוח (חשש שמה שייאמר יעבור להנהלה), ולפעמים הן פשוט לא מבינות את חשיבות הליווי אלא בדיעבד. התדריך מדגיש: הליווי הוא חובה, והמתנדבות מחויבות בקבלתו בכל מקומות השירות — הוא חלק אינהרנטי מהשירות עצמו. למי שאינה משתתפת מיוזמתה פונים דרך גורמי הסמכות שאיתם היא בקשר: המנהל.ת הישיר.ה במקום השירות והרכזת מהגוף המוכר. שבע דרכי התמודדות:
- יצירת קשר אישי ומכבד — לשוחח בגובה העיניים, לגלות סקרנות אמפתית, ולברר בעדינות מה מקור ההתנגדות או הקושי.
- נרמול ההתנגדות — להסביר שההתנגדות טבעית, ולעיתים חלק מתהליך ההסתגלות לשירות ולמפגשים עצמם.
- חיזוק תחושת הערך העצמי — לשקף למתנדבת חוזקות, יכולות והצלחות קודמות, ולהדגיש את התרומה הייחודית שלה.
- שמירה על גבולות (סטינג) — להציב כללים ברורים למפגש ולשמור עליהם בעקביות, גם כשמתנדבת מנסה להפריע או להמעיט בערכו.
- איזון בין חובה לבחירה — המפגש הוא חובה מבחינת נוכחות, אך רמת המעורבות והשיתוף תלויה במתנדבת עצמה.
- רתימת הקבוצה — לעודד את המשתתפות ליצור כללים קבוצתיים משותפים, כדי להבטיח מרחב בטוח ותומך.
- פנייה דרך דמויות מתווכות — בהתנגדות חריפה, לגייס רכזת או דמות סמכות אחרת שהמתנדבת סומכת עליה.
בנוסף, כדאי לחשוב מראש: האם וכיצד ניתן לחייב מתנדבת בקבלת ליווי רגשי? ומה עושים אם החיוב יביא למפגש קבוצתי מתנדבת שמפגינה חוסר שיתוף פעולה ומנסה ״להרוס״ את המפגש? הכיוון המוצע הוא לשכנע — להסביר שהעשייה האינטנסיבית ממסכת לפעמים את האתגרים, ושהליווי מאפשר להציף קשיים ונועד אך ורק לטובתן.
שאלון לסוף השנהעשר שאלות בסולם 1–5 — לבדוק אם הליווי עשה את שלו
התדריך מציע להעביר למתנדבות בסוף השנה שאלון קצר שיאפשר למדוד את אפקטיביות הליווי וללמוד לקראת השנה הבאה. הדירוג: 1 — בכלל לא · 2 — במידה מועטה · 3 — במידה בינונית · 4 — במידה רבה · 5 — במידה רבה מאוד.
| # | השאלה |
|---|---|
| על הליווי הקבוצתי | |
| 1 | באיזו מידה את מרגישה שקיבלת תמיכה באתגרים שחווית השנה בשירות, במסגרת הליווי הקבוצתי? |
| 2 | באיזו מידה את מרגישה בנוח לשתף את הקבוצה בפתיחות בחוויות מהשירות ובאופנים שבהם התמודדת? |
| 3 | באיזו מידה המפגשים הקבוצתיים נתנו לך רעיונות לאופני התמודדות שלא חשבת עליהם לבד? |
| 4 | באיזו מידה את מרגישה שייכות לארגון שבו התנדבת השנה? |
| 5 | באיזו מידה את מרגישה שייכות לקבוצת המתנדבות שהתנדבו יחד איתך השנה בארגון? |
| 6 | באיזו מידה הליווי הקבוצתי סייע לך להבין דברים על עצמך, כמו מה את אוהבת לעשות ובמה את טובה? |
| על הליווי האישי | |
| 7 | באיזו מידה נוצר קשר טוב בינך לבין המלווה בליווי האישי? |
| 8 | באיזו מידה הרגשת שהשיחות האישיות תומכות ומסייעות לך בפתרון האתגרים שבשירות? |
| 9 | באיזו מידה השיחות האישיות גרמו לך סיפוק רב יותר מהתפקיד? |
| 10 | באיזו מידה השיחות האישיות תרמו לך והיו לך חשובות? |


