הנוהל בקצרה
בית הספר מסדיר שגרות, מרחבי למידה קבועים וצוות מסייע, והמורה מעצב.ת את השיעור המקוון ואת המטלות כך שתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב לא ייעלמו מהמסך.
- למי
- הנהלת בית הספר, מחנכי.ות, יועצים.ות, מת״ליות ומורות שילוב, וכל מורה המלמד.ת מרחוק — בשותפות עם ההורים.
- עד מתי
- לא צוין מועד בנוהל.
- מה לעשות
- לנהל מעקב נוכחות במפגשים הסינכרוניים ולקבוע לוחות זמנים שיאפשרו הגשת כל המטלות בזמן.
- לרכז את המידע על התלמיד אצל המחנך.ת ולהביאו לדיון בישיבות הצוות החינוכי.
- להקים מרחב למידה מקוון קבוע לכל מקצוע, ולהמשיך לקיים שעות שילוב, פרטניות וקבוצתיות לפי מערכת השעות.
- להצמיד איש.ת צוות מלווה לכל קבוצת תלמידים מתקשים, ולקיים שיחה מקדימה עם ההורים.
- לבנות שיעור סינכרוני קצר ומובנה — הטרמה מראש, הקלטה, שלוש–ארבע יחידות של 10–12 דקות והפסקות תחומות בזמן.
- לרכז כל מטלה בקובץ אחד עם הוראות ברורות, לאפשר הגשה בדרכים חלופיות ולמשב על חוזקות ומאמץ.
- מה השתנה השנה
- לא ידוע על שינוי המסמך עודכן והותאם בתשפ״ד (״חרבות ברזל״, אוקטובר 2023); המהדורה הראשונה — אייר תש״ף, מאי 2020. לא צוין שינוי לתשפ״ז.
ההיבט הרגשי והחברתימה הבית מיטיב, ומה הריחוק מחריף
יתרונות הסביבה הביתית
- ההימצאות בבית, במקום המוכר והבטוח עם בני המשפחה, עשויה להשרות תחושת ביטחון — יחסית לסביבה הבית־ספרית שלעיתים היוותה עבורם זירה מאיימת של התמודדות יומיומית עם אתגרים מתסכלים (בהנחה שהבית הוא מקום נוח ובטוח עבורם).
- חיסכון בלחצי ההתארגנות המזורזת בשעות הבוקר — התלמיד יכול להתחיל את היום באופן רגוע וזורם יותר.
- בלמידה א־סינכרונית התלמיד יכול להתאים את קצב הלמידה לטמפרמנט הפנימי שלו, לעצור ולקחת הפוגה כשהוא מוצף ולהתארגן חזרה לאחר שאסף כוחות.
- העיסוק במדיה ובמיומנויות המחשב מזמן חיזוק כישורים שאין להם ביטוי בלמידה השגרתית, ומציב את התלמיד ב״קדמת הבמה״ — מה שעשוי לשפר את מעמדו החברתי.
- עבור תלמידים שחוששים להיחשף — היכולת לבחור את מידת החשיפה על גבי המסך מעניקה תחושת מוגנות.
האתגרים
אופי הלמידה עלול להגביר את המוסחות ואת תחושת השונות והחריגות, ולהוביל את התלמידים לחפש דרכים להיעלם מהמסך, להתנתק מהלמידה, או לחלופין לבלוט בצורה שלילית. במצבים אלו הקשר האישי עם התלמיד ועם הוריו חשוב אף יותר.
בנוסף, ריחוק חברתי: תלמידים עם לקויות למידה וקשב מתקשים מראש למצוא את מקומם החברתי בכיתה, ולעיתים האימפולסיביות והריחוק מביאים להתנהלות לא מותאמת בקבוצה וירטואלית. הקושי ביצירת קשרים עלול להביא לריחוק חברתי ולהגברת תחושת הבדידות והניכור. יש לתת את הדעת על כך שבאמצעות משחקי רשת תלמידים רבים מוצאים לעצמם חברים מרחבי הארץ והעולם, בגילים שונים, ולאט לאט מתרחקים אף יותר מתקשורת ישירה עם בני כיתתם.
חמש המלצות לליווי ותמיכה
- שיחות קבועות — מומלץ לקיים עם התלמיד שיחה קצרה בכל פרק זמן, להתעניינות במצבו הכללי והלימודי, ולהקדיש בה זמן גם לתיאום ציפיות. הקשר הרציף והבלתי פורמלי עם המבוגר המשמעותי יוצר חוויית נראות משמעותית.
- הצעת עזרה — רצוי להציע עזרה מבלי לחכות שהתלמיד יפנה בעצמו. עצם ההקשבה והפנייה האישית נותנות תחושה שרואים אותו, גם אם לא היה למורה פתרון ממשי לקושי.
- העצמת נקודות החוזק — לאפשר לתלמיד להציג בשיעור המקוון נושאים שהוא חזק בהם, בליווי המורה ובהכנה מראש. על תלמיד עם כישורים טכניים טובים אפשר להטיל אחריות ולמנותו לעזור למורה בהפעלת הטכנולוגיה.
- חיבור חברתי — עידוד יוזמות חברתיות משותפות מרחוק, זימון משחקים ומפגשי למידה קבוצתיים שבהם המורה מסייע בתיווך חברתי, ויזום משימות בזוגות ומטלות כתיבה משותפות עם ציוות מתוכנן.
- חלוקת הליווי בין המורים — כדי להתגבר על העומס המוטל על המחנכים, רצוי לחלק בין כלל המורים בשכבה את הליווי מקרוב של התלמידים הזקוקים לכך, ובמידת האפשר לתת לתלמיד לבחור את הדמות שתלווה אותו.
שותפות עם ההוריםמה מבררים בשיחה מקדימה — ואיפה עוברים הגבולות
הלמידה המקוונת מתקיימת בבית התלמיד כשהמורה נמצא מעבר למסך, ועצם קיום המפגש יכול להיות תלוי ברצונו של התלמיד. מנגד, יש לזכור שהורים רבים אינם פנויים או אינם שולטים ברזי השיעור הווירטואלי, ולכן אין בידם לסייע לילדם — מה שעלול להעצים את החרדה והמבוכה של הילד וההורה כאחד. הנחת היסוד היא שההורים מעוניינים לקדם את ילדם, והיא תשמש עוגן בחיפוש המשותף אחר דרכי פעולה.
מה לברר בשיחה מקדימה עם ההורה
- מה הזמן המרבי שילדם מסוגל ללמוד ברציפות? אילו זמני אוורור נדרשים לו?
- האם יש מחשב פנוי וזמין? האם יש אחים שזקוקים במקביל למחשב?
- מה קצב ההקלדה שלו? אילו מיומנויות יש להורה עצמו בשימוש בכלים הטכנולוגיים?
- האם ההורה עצמו פנוי לליווי? אם לא — האם יש קרוב משפחה או חבר שיכול לסייע?
רצוי להחליט במשותף על קיום שיח מתמשך ולקבוע את אופן הקשר ותדירותו. במקרים שבהם הקושי מורכב והתלמיד מתקשה לעמוד במערכת הלימודים של כלל הכיתה — יש לשקול בניית לו״ז מותאם וגמיש שמביא בחשבון את תוכנית הלימודים המחייבת.
המלצות מעשיות להורים
- להעיר את הילד לפחות שעה לפני תחילת הלמידה, להקפיד על ארוחת בוקר, לוודא נטילת טיפול תרופתי ולהזכיר להחליף בגדים — כך שייכנס לרשת כשהוא מוכן למצב למידה.
- לדאוג שהילד יישב בחלל מסודר עם מיעוט גירויים והסחות.
- לסייע לילד רק במידת הצורך, בהתאם לגילו ולצרכיו, ומבלי לעשות את העבודה במקומו. הורים לילדים עם לקויות למידה וקשב נוטים לעיתים למעורבות יתר ולקיחת אחריות על הלמידה.
- כשהתלמיד נתקל בקושי — לעודד אותו לפנות ישירות למורה, ורק במידת הצורך לפנות בעצמם.
- לחפש נקודות חוזק חדשות שבאות לידי ביטוי בלמידה מרחוק, ולהתפעל מהן יחד עם המורה — זיהוי כוחות והתפעלות משותפת מאזנים את הקשיים ומשפרים את הערך העצמי.
על המחנך להיות גורם מקשר: לעדכן את צוות המורים בסיכום שאליו הגיע עם ההורים, ובמקביל לעדכן את ההורים במידע שמגיע מהמורים. חשוב שהמורה ירגיש שאינו לבד בהתמודדות עם מורכבות משפחתית — מומלץ לשתף את היועצת או את פסיכולוג בית הספר ולקיים היוועצות שוטפת.
ההיערכות לשיעור והשיעור הסינכרוניעיצוב אוניברסלי, הכנות, ומה קורה בזמן השיעור
היערכות מקדימה
יש לשים לב להיקף החומר שהתלמידים צריכים לקרוא מהמסך (מומלץ שיהיה מצומצם ככל הניתן) ולמהירות שבה הם צריכים לעבוד. חשוב לא להעמיס על התפקודים הניהוליים — קשב, בקרה, מעבר בין מטלות, זיכרון עבודה. מומלץ שמצגת השיעור, ההוראות והמטלות יהיו ברורות, ישירות, קצרות ונגישות, ושהמורה יקצה לתלמידים די זמן להבין את היעדים, את החומר ואת המטלות.
במהלך שיעור סינכרוני מומלץ לעודד את התלמידים להשתמש במחשב ולא בטלפון הנייד: המחשב מאפשר צפייה בתכנים בהגדלה משמעותית, ומסייע במיקוד בסביבת למידה מופחתת גירויים. עם זאת, לתלמידים בוגרים עם קשיים גרפו־מוטוריים הנשענים על הקלדה — רצוי לשלב בין שני המכשירים: האזנה וצפייה בשיעור במכשיר הנייד, וקריאה מעמיקה או הקלדת סיכום במחשב.
הכנות לשיעור הסינכרוני
- הסרת מחסום המחשב — מרבית הכלים המתוקשבים אינם מוכרים ואינם בשפת האם, ולכן יש לייחד שיעור מבוא ולהורות אותם באופן מפורש, עם הוראות ברורות וישירות.
- סביבת הלמידה הפיזית של התלמיד — ישיבה על כיסא ליד שולחן מסודר ומותאם בגובה, סביבה שקטה ונטולת מסיחים (כולל טלפון נייד וגלישה במקביל), שימוש באוזניות והקפדה על תאורה הולמת. במידת הצורך אפשר לפנות להורים בנושא.
- ארגון סביבת ההוראה של המורה — צמצום גירויים מסיחים במצגת ובשולחן העבודה, שימוש ברקע שקט, והקפדה על גודל טקסט וגופן פשוטים וברורים.
- הטרמה לפני השיעור — מפגש מקוון קצר לפני השיעור, שליחת תקציר או מצגת מראש, טקסט עם הקראה מוקלטת של המורה, קישור לתוכן דיגיטלי רלוונטי, ואף שליחת השיעור או חלקים ממנו מצולמים מראש.
- חיבור לשיעור הקודם — הפניית התלמידים לקטע מתוך השיעור הקודם, ליצירת רצף רעיוני. ריענון כזה מועיל לתלמידים עם קשיים שפתיים, ארגוניים או קשיי זיכרון.
- הכנת התלמיד לקראת השיעור — ללמד את התלמיד המתקשה להתחבר למערכת מעט לפני הזמן שהוגדר, ובכך למנוע עיכובים ותסכול.
מהלך השיעור הסינכרוני
- מבנה שיעור מיטבי — פתיחה, הצגת מהלך השיעור, הגדרת הנושא והמטרות באופן מפורש, הקנייה ממוקדת, דיון, תרגול וסיכום. מבנה קבוע מקל על מעקב ויוצר תחושת סדר ואחידות.
- ״זמן שקט״ לתרגול — התלמידים עובדים על משימה כשהמורה זמין ברקע לסייע ולהשיב לשאלות. כדאי להיעזר בחלוקה לחדרים נפרדים, ולהגדיר מראש קבוצות (הומוגניות או הטרוגניות). בגילים הצעירים מומלץ שאורך השיעור לא יעלה על 40 דקות.
- הקלטת השיעור — מאפשרת גמישות בזמני הצפייה, חזרה בקצב הנוח לתלמיד והשלמת פערים. היא גם מונעת עומס על הזיכרון, ומאפשרת נינוחות ופניות לקליטת הרעיונות המרכזיים.
- שיתוף התלמיד — חשוב לפנות אל התלמיד במהלך השיעור באופן אישי ולוודא שהוא משתתף, גם באמצעות משימה קצרה או שאלה. הצ׳אט הוא הזדמנות נפלאה לשאול שאלות מבלי להרגיש ״שמפריעים״ למורה — ומומלץ ללמד את התלמידים להשתמש בו באופן יעיל.
- כיתה הפוכה — ההקנייה מתבצעת לפני השיעור באופן א־סינכרוני (סרטון או טקסט), והשיעור הסינכרוני מיועד לתרגול, אימון ומענה על שאלות.
- למידה פעילה — שילוב גירויים משמעותיים ומגוונים ו״גימיקים״ מפתיעים שמעוררים תלמידים שאיבדו קשב: שיתוף בזמן מוגדר, סימון על מסמך מוצג, משחקים מקוונים, סרטונים והפעלות. כתיבה משותפת של מסמכים מאפשרת לתלמיד לחוש שאינו לבד בהתמודדותו עם המשימה.
- משוב מיידי — על הדרך, על ההשתתפות ועל התוצר הסופי; במילת חיזוק, במחיאת כפיים בזום או בטקסט שיישלח בתום השיעור.
- הוראה בצוות — הנחיה בשני קולות: מורה מקצועי שמלמד את התוכן, ומורה מומחה ללקויות למידה שיעסוק במיומנויות ובאסטרטגיות (כגון פיצוח שאלה).
- מאפיינים ויזואליים — שימוש במארגנים חזותיים להצגת מידע מורכב, שאפשר להכין מראש. אפשר גם לצלם מידע, מה שמסייע לעקוף קשיים בהעתקה — וכדאי ללמד גם את התלמידים לעשות זאת.
לאחר השיעור
- לקראת סיום השיעור חשוב לפנות לתלמידים עם לקויות הלמידה והקשב ולוודא עמם שהבינו והפנימו את הנלמד. אם התלמיד מדווח על קושי בהבנה או בהתארגנות — לסייע לו להשלים את החסר.
- לשלוח הודעה אישית מחזקת על הנוכחות בשיעור והזמנה למענה אישי לשאלות שלא הובנו.
- לשלוח את ההקלטה ואת החומרים הנלווים — מצגת, דף עבודה, קישורים לסרטונים.
- אם יש צורך בשמירה על רצף הלמידה — להעביר מבדק קצרצר באמצעות הכלים המקוונים.
- תלמידים עם קשיים גרפו־מוטוריים יכולים להעתיק את מסך המחשב באמצעות print screen או ״כלי החיתוך״.
מטלות, הגשה והערכהאיך בונים מטלה שלא מציפה — ואיך מעריכים בהוגנות
מבנה המטלות
- ריכוז כל המידע בקובץ אחד (מצגת או Word), מונגש לפי רצף העבודה הנכון. בתחילת הקובץ — הוראות מפורטות ומדויקות לגבי שלבי העבודה ודרישות המורה, ובמידת הצורך פירושים למילים קשות.
- גיוון בסוגי השאלות — סגורות ופתוחות, איתור מידע, פרשנות והיסק, ושאלות יצירתיות — כדי לאפשר לתלמידים להישען על מוקדי הכוח שלהם. רצוי לאפשר בחירה בין שאלות, ולהתחיל מהקל ולעבור בהדרגה לקשה.
אופן ההגשה
- הבעת ידע בדרכים חלופיות — ציור, סרטון, מצגת, יצירת משחק או קובץ שיתופי עם חבר, בהתאם לגיל ולדרישות הלמידה.
- תזכורת למועד הגשה מתקרב — לתלמידים עם קשיים בתפקודים הניהוליים ובניהול הזמן. עם העלייה בגיל מומלץ ללמד אותם לפתח מנגנוני התראה ותזכורת אישית.
דרכי הערכה
- התחשבות בהגשה מאוחרת — מועד הגשה מאוחר יותר אך מוגדר בזמן ולא רחוק מדי מהמקורי, בתיאום עם התלמיד והוריו, ותוך העברת המסר שזהו מצב זמני.
- משוב שמתמקד בחוזקות — ומתייחס לא רק לתוצר אלא גם למאמץ ולנכונות להגיש למרות הקושי. אם המטלה מלווה בציון — לשקול כיצד להעריך גם על סמך נחישות והתגברות על הקושי, ולאפשר הגשה נוספת לאחר תיקון הערות.
שיעורים פרטניים וקבוצתייםהערך הייחודי של הקבוצה הקטנה
בשיעורים סינכרוניים כיתתיים תלמידים עם לקויות למידה וקשב אינם מרגישים נוח לבקש סיוע אישי כשהם מתקשים. בקבוצה הקטנה נפתח בפניהם מרחב שבו הם חשים ביטחון לשתף ולשאול שאלות, ומתאפשר להם לקבל משוב מיידי. למידה כזו מפנה את תשומת לב המורה לתלמידים הזקוקים לתיווך, ומאפשרת שיח אישי והזדמנות ללמוד לעומק על מצבו האישי והמשפחתי של התלמיד בימים המורכבים.
התכנים הנלמדים
יש לשקול אילו תכנים יילמדו במסגרת הקבוצתית בהתאם למאפייני הקבוצה. לעיתים התלמידים זקוקים יותר מכל לחיבור לכיתה ולמטלות השוטפות — ולהשלמה משותפת של מטלות כיתתיות, כדי לוודא שאינם מתנתקים מהכיתה. יחד עם זאת, בשיעור בקבוצה הקטנה חשוב ביותר להמשיך ולהקנות מיומנויות למידה ולתרגלן. כדי שההתערבות תהיה משמעותית — חשוב שתהיה מתואמת עם המורה שמלמד את הכיתה הגדולה.
סיוע בהתארגנות
עומס המטלות בלמידה מרחוק גדול יותר מאשר בתקופת הלמידה השגרתית. במצבים שבהם ניכר כי התלמידים מתקשים לעמוד בכל המטלות, רצוי להקדיש חלק מהשיעור הקבוצתי לסיוע בהתארגנות, בתיווך התכנים ובהבנת המשימות. במידת הצורך אפשר להקנות כלי לארגון זמן — טבלת ״דחוף–חשוב״, תכנון ״עוגת זמן״ או טבלת ״תכנון שבועי״ — ולהציע שימוש ביומן אלקטרוני או באפליקציות לארגון למידה.
המלצות לפי תחוםקשב וריכוז · שפה וקריאה · כתיבה · חשבון
להצגת כל ההמלצותלסגירת ההמלצותארבעה תחומים · חסמים ופתרונות
המלצות בתחום הקשב והריכוזארבעה חסמים — ושורה של פתרונות מעשיים
- שיחה מקדימה עם התלמיד — לבדוק עמו איך האפליקציות מתקבלות עבורו. למתקשים רצוי ליצור חשיפה הדרגתית: להתחיל מהשתתפות בטלפון או בוואטסאפ ולעבור בהדרגה לצג המחשב. במקרה הצורך ניתן לאפשר השתתפות במסך כבוי, אך לוודא שהתלמיד לוקח חלק בפעילויות או בצ׳אט האישי. חשוב לוודא שמסך המורה במצב spotlight, כדי שהתלמידים יראו את המורה ולא את כל התלמידים האחרים.
- משך זמן ומבנה השיעורים — מומלץ שכל שיעור יהיה מורכב משלוש עד ארבע יחידות קצרות של 10–12 דקות כל אחת, בהתאם לגיל, מגוונות מבחינת סוג הפעילות ומידת המעורבות. אם לא מתאפשרות הפסקות בין היחידות — כדאי לאפשר לתלמיד, בתיאום מראש, לקחת הפסקה קצרה תחומה בזמן לצורך אוורור.
- הפסקות בין שיעורים סינכרוניים — מומלץ להימנע ככל האפשר משיעורים סינכרוניים רצופים. אם הם מתקיימים — לשלב הפסקות של כחמש דקות, תחומות היטב בטיימר, שבמהלכן התלמידים (וגם המורים) יקומו מעמדת הלמידה ויבצעו פעילות גופנית לריענון.
- ארגון העבודה הקבוצתית — לשבץ את התלמידים בחדרי עבודה ולהטיל עליהם תפקיד ומשימה ברורים ומוגדרים. גם כאן משך העבודה יהיה תחום בזמן באמצעות טיימר, והמורה תשלח תזכורת לקראת סיום.
- ליווי בהתארגנות ובתכנון מערכת השעות — מומלץ לשלוח מערכת שבועית בתחילת השבוע הכוללת את הציוד שהתלמיד צריך לכל שיעור. התלמידים יתבקשו לבדוק את המערכת בערב שלפני השיעור ולהכין מראש את הציוד הנדרש בפינת העבודה, לרבות כוס מים.
- הצגת לוח הזמנים במהלך השיעור — בתחילת השיעור להציג את תוכנית השיעור ואת הקצאת הזמן לכל פעילות, ולציין את התזמון באמצעות טיימר בצד המסך.
- משימות בית — להקצות זמן ארוך יותר כך שהתלמידים יבצעו אותן ולא יתייאשו. לשבח או להעניק גמול (ציון, משוב כתוב, אימוג׳י מחזק) על עצם ההגשה ולא רק על מועדה.
- למידה פעילה — להטיל תפקידים על תלמידים עם הפרעת קשב: בדיקת נוכחות, מתן תזכורות למורה כל עשר דקות, אחריות על הצד הטכנולוגי, סיכום הדברים, שליחת המטלות לקבוצה. השתדלו לתת גם משימות שדורשות תנועה — זה הזמן לנצל את היותם בחלל הביתי.
- שני ערוצים במקביל — לדאוג שהטקסט יופיע מול עיני התלמיד במקביל לדברי המורה, כך שהוא גם מקשיב וגם רואה. זהו תהליך משמעותי עבור תלמידים עם ״ניתוקי״ קשב, וגם עבור המתמודדים עם הפרעות בסביבת הבית.
- מצלמות — מומלץ לבקש מהתלמידים להפעיל מצלמות, כדי להבחין בתלמיד שאינו מרוכז ולהתייחס אליו בזמן המפגש.
- הקלטות מתוזמנות — כדאי לצרף תיאור תמציתי של מבנה הסרטון, עם התייחסות לדקות, כדי להקל על ההתמצאות ולסייע לתלמיד לנווט ולהגיע בקלות לחלק שלא הבין.
- מחוון ומעקב התקדמות בשיעורים א־סינכרוניים — להכין ״מערך שיעור״ שעליו התלמיד יסמן וי בצד כל פעילות שהשלים, ויכתוב משוב קצר על ביצועיו.
- סיוע במיקוד הקשב החזותי — מצגות ומשימות מרווחות, לא עמוסות, בגופן גדול, תוך הדגשת המילים המשמעותיות. אפשר ללמד את התלמידים להגדיל את המוצג באמצעות ״הזכוכית המגדלת״, ולבצע במצגות חשיפה הדרגתית של הכתוב.
- סיוע במיקוד הקשב השמיעתי — המורה יכול לבצע Mute all ולצמצם משמעותית את רעשי הרקע. כדאי להמליץ על אוזניות בזמן ההקשבה לשיעורים, ועל אטמי אוזניים בזמן למידה עצמאית א־סינכרונית.
- תנועתיות והפעלה — תלמידים תנועתיים יכולים לעמוד בזמן השיעור המקוון, לשרבט או לשחק עם כדור גמיש מבלי להפריע לשאר הכיתה — מה שלא מסתייע בדרך כלל בכיתה רגילה. תלמידים שמתקשים לעכב תגובה יונחו לכתוב את הערותיהם בצ׳אט או להצביע באמצעות raise hand.
- ארגון הלמידה באמצעות מחשב — ללמד לפתוח תיקיות לכל מקצוע, לוודא שהתלמיד יודע לפתוח חשבון אימייל ולעבוד מול יומן דיגיטלי מסונכרן עם הנייד. אפשר להכין סרטונים קצרים שידגימו כיצד להשתמש במחשב לארגון הלמידה.
- מטלות להגשה — בלמידה מקוונת ההנחיה כתובה ולרוב אינה מלווה בהסבר דבור, ולכן רצוי להקפיד על הנחיה ברורה, כתובה או מוקלטת. מומלץ על בנייה משותפת (מורה ותלמיד) של לוח זמנים לביצוע המטלה — לפרק אותה לחלקים ולהעריך יחד כמה זמן נדרש לכל חלק.
- יומנים דיגיטליים — לתלמידים צעירים: אפליקציית יומן חזותי לתכנון רצף פעולות וסדר יום (חיפוש: visual schedule). לתלמידים בוגרים: יומן למידה מתוקשב שמאפשר לארגן מקצועות לפי צבעים, לארגן חומרי למידה ולרשום תזכורות.
המלצות בתחום השפה והקריאהמה מנגיש, מה מתסכל — ומה עושים בקבוצה הקטנה
המדיום הדיגיטלי מאפשר התאמת הטקסט: שינוי גופנים, הגדלה והקטנה, הדגשות ומחיקות בהתאם לצורכי התלמיד; והאפשרות להקליט את השיעור מאפשרת קריאה חוזרת וחזרה על הנלמד. מנגד — בשיעור המקוון הג׳סטות וקריאת המימיקה פחות מתאפשרות, ותלמידים עם קשיי שפה עלולים להתקשות בהבנת הטקסטים והוראות המשימה, ואף בהבנת השפה המדוברת בסרטונים. תלמידים עם קושי בשטף קריאה עלולים להתקשות לקרוא כתוביות המתחלפות בקצב מהיר.
בשיעור מקוון במסגרת הכיתה הגדולה
- הטרמת סרטון לקריאה — לפני השיעור לשלוח סרטון מידע שכל אחד יוכל לצפות בו בקצב שלו, לעצור ולצפות מחדש. ההטרמה מאפשרת להגיע לשלב הקריאה כשהתלמיד מתמצא יותר בתוכן ובמושגים.
- הנגשת הטקסטים — להגדיל את המסמכים המצורפים, לחלק את הטקסטים ליחידות קטנות בשקפים נפרדים, להקריא את הטקסט בזמן ההקרנה תוך שיתוף מסך, ולהדגיש ולפרש מילים מורכבות, מאזכרים ומילות קישור. כך מתאפשר שילוב של קליטה שמיעתית וחזותית שמקדם את האוטומציה בקריאה ובהבנה. מומלץ גם לשזור שאלות במהלך הטקסט ולא רק בסופו.
- מילים נרדפות ב־Word — בטקסטים המוגשים בקובץ Word אפשר ללחוץ על מילה ובעזרת לחצן ימני לקבל מילים נרדפות. רצוי ללמד את התלמידים טכניקה פשוטה זו.
- העשרה שפתית — הניתוק הממושך מבית הספר ומיעוט שעות הלמידה מקשים על תלמידים הזקוקים לחשיפה חוזרת לשפה דבורה תקינה. אפשר לעודד האזנה להסכתים וצפייה בסרטונים, ולהסביר להורים ששיח דבור יומיומי עם ילדם הוא כלי התפתחותי חשוב ומהנה כאחד.
תלמידים צעירים ובשלבי רכישת הקריאה
- הקראת סיפורים — יכולה להתחיל את היום במפגש רגוע שמעורר רגשות, עניין ודמיון, ומאפשרת הקראה ללא רעשי רקע או הסחות. המפגש מפחית את הלחץ של המורה מהכנת מערך שיעור מורכב, מזמין שיח בין המשתתפים ומעשיר במשלב שפה גבוה. אם מקריאים סיפור — חשוב לשלוח אותו בהמשך לתלמידים.
- תרגול חוזר והגברת מוטיבציה — לתרגול חשיבות קריטית לביסוס מנגנוני הקריאה; כשאין תרגול יומיומי נוצרים חסכים ואף נסיגה. הקושי הוא שתלמידים אלה חווים תסכול ממשימות קריאה ומעדיפים להימנע מהן, ולעיתים גם ההורים מתקשים לשמור על התרגול. לכן יש להפעיל אמצעים מגוונים להגברת המוטיבציה, בהתאם לגיל וליכולות הקריאה שנרכשו.
- הנגשת הוראות בכתב — אפשר להסריט או להקליט הקראה של הוראות מספרי לימוד בשילוב הנחיות כיצד לענות עליהן, ולשלוח באימייל הוראות מוקלטות למשימות.
תלמידים בוגרים
תלמידים עם לקויות קריאה ושפה מתקשים לעיתים לעקוב אחר מהלך השיעור, במיוחד כשהם נדרשים לסכם את עיקרי הדברים במחברת. לשם כך אפשר להיעזר בתלמידים האחרים: תלמיד מיומן יכול להקליד את עיקרי הדברים בצ׳אט, ולאפשר לתלמידים עם לקויות למידה לקרוא אותם במהלך השיעור.
בקבוצה הקטנה
- קריאה קולית ותיווך — בקבוצה הקטנה מתאפשר לתלמידים לקרוא קריאה קולית ולמורה לשמוע את קריאתם, ובמקביל לקיים תהליכי תיווך לעידוד הבנה. רצוי לייחד בכל שיעור זמן לקריאה קולית תוך כדי משוב.
- לומדות — כדאי להיעזר בלומדות המאושרות על ידי משרד החינוך (״הילקוט הדיגיטלי״ של מט״ח, ״בריינפופ״ ואחרות), הכוללות מטלות לקידום קריאה והבנת הנקרא ומאפשרות משוב מיידי.
- הנגשה נוספת — בקבוצה הקטנה המורה יכול לשלב אמצעי הנגשה שאינם מותאמים לכיתה המלאה, כמו ניקוד טקסטים, ריווח והוספת אמצעים חזותיים.
- העשרה שפתית — לקראת סוף השיעור אפשר לשחק משחקי העשרה שפתיים המתאימים למדיום: משחקי מילים, חידות, בדיחות, תשבצים ו״מצא את ההבדלים״. במסמך גוגל שיתופי אפשר לכתוב את כל מה שקורה במשחק, כך שהתלמיד ייחשף למיצג חזותי ושמיעתי בו־זמנית.
המלצות בתחום הכתיבההמחשב ככלי שמפנה משאבים מהטכניקה לתוכן
עבור תלמידים עם לקות בכתיבה, הלמידה מרחוק יכולה להיות חסם — התלמיד נדרש למספר פעולות סימולטנית הדורשות ממנו מאמץ הבא על חשבון פיתוח הרעיון, ההתייחסות לתוכן ולמבנה. נוסף על כך נדרשות מוטיבציה גבוהה ומשמעת עצמית. חשוב לנתב את הלמידה המקוונת כך שתהיה כלי עזר בהיבטים של שגיאות כתיב, קושי בהעלאת רעיונות ובפיתוחם, וקושי ביכולת הארגון, התכנון והבקרה.
- שימוש במחשב לצורכי כתיבה בשיעור — הקלדת הסיכום במחשב במקום במחברת נותנת מענה להתעייפות מכתיבה, כתב יד לא קריא, ארגון הכתיבה על גבי הדף, כתיבה ללא מחיקות ותיקון שגיאות כתיב בעזרת התיקון האוטומטי — שגם מציע מילים נרדפות המסייעות לתלמידים עם קושי בשליפה.
- פונקציות נגישות — להנחות את התלמידים להשתמש בגזירה, העתקה והדבקה, המפחיתות תסכולים ואינן מתאפשרות בלמידה השגרתית בכיתה הגדולה.
- תקציר השיעור — למנות לומד מיומן שיכתוב סיכום ״און ליין״, דבר שיאפשר לתלמיד עם לקות הכתיבה לפנות משאבים מעיסוק בפעולת הכתיבה.
- שאלון מקוון — כלי יעיל במיוחד עבור תלמידים עם לקות כתיבה. מומלץ להתאימו למטלות שעוקפות את קשיי הכתיבה: שאלות סגורות, מחסן מילים או סימון קטע. אפשר להיעזר ב״גוגל פורמס״, ״קהוט״ ועוד.
- כתיבה משותפת — מעלה בדרך כלל את המוטיבציה ללמידה. אפשר להיעזר בפורטל עובדי הוראה (נפתח בלשונית חדשה), ב״מרחב הפדגוגי״, ב״הילקוט הדיגיטלי״ (נפתח בלשונית חדשה) ובמאגר המשימות ומבחני המדף באתר ראמ״ה.
- סיכום שיעור כתחליף לשיעור כתוב — סיכום באמצעות משחקים מפנה את התלמידים מהעיסוק בכתיבה הדורש מאמץ ואנרגיה, תורם לשיפור הזיכרון ומפנה מקום לאחסון המידע.
- בקרה על הכתיבה — מומלץ לאפשר הגשת משימות בלמידה א־סינכרונית לאימייל האישי של המורה או באמצעות תוכנות הניהול הפדגוגי, כך שהמורה יוכל למשב את התוצר באופן אישי ולהחזירו לתיקון.
המלצות בתחום החשבוןאיך מראים דרך חישוב כשאין לוח
מרבית ההמלצות ללמידה מרחוק שהוזכרו בתחומים האחרים מתאימות ורלוונטיות גם למתמטיקה. בהוראת החשבון קיימת חשיבות גדולה לשימוש בלוח של המורה, כיוון שיש חשיבות להבנת דרך החישוב ואופנו. השימוש בלוח כתיבה בזום מוגבל — מסך המחשב אינו מאפשר כתיבה רציפה ונוחה של כתב מתמטי.
שלוש דרכים להקניית פתרון התרגיל
לוח אלקטרוני
חיבור לוח אלקטרוני שמקרין על גבי מסך המחשב את הנלמד. יש לאפשר לתלמידים לצלם את המסך, כדי לחזור ולצפות וכדי להקל בהעתקה של מידע חזותי מורכב.
לוח נייד
פתרון תרגיל על לוח נייד מחיק, עם חיבור מצלמת הטלפון במקביל להעברת השיעור באמצעות המחשב.
מצגת מלווה
פתרון התרגיל והצגתו במצגת על גבי שקפים המפרטים את השלבים באמצעות הנפשה.
- ויזואליות בהוראה — לנצל את ההצגה על המסך כדי להדגיש מידע חשוב, כגון סמלים של מספרים והקשר שלהם עם כמויות. קל יותר לעשות שימוש בסכמות מתמטיות מארגנות כמו ״בית מספרים״ ו״טבלה מצטברת״.
- קצב אישי — מענה דיפרנציאלי באמצעות הוספת תרגול וצילום כמות גדולה יותר של פתרונות מלאים, המאפשרים למידה בקצב מתאים ובהתאם למידת ההבנה.
- משאבים דיגיטליים — שילוב משחקי מחשב בחשבון מגביר מוטיבציה (באמצעות הנאה וחיזוקים) ומפחית חרדה.
- משוב והערכה — בגלל אופיו של תחום החשבון, שבו לרוב יש תשובה נכונה אחת, תלמידים עם לקות בחשבון עלולים לחשוש מהמבוכה שבטעות בפרהסיה. מומלץ לנצל את הלמידה המקוונת כך: (1) צ׳אט פרטי שבו רק המורה קורא את תשובות התלמיד — כך מתקבלת תמונה מדויקת ונמנעת השרשת טעויות; (2) טפסים מקוונים להגשת תרגילים ושיוך משימות דיגיטליות; (3) שליחת צילום של תרגול התלמיד ופתרונותיו.
רקע ומסגרת מערכתיתמה ההנהלה מסדירה, ועל המסמך
להצגת הרקעלסגירת הרקעהזדמנויות וחסמים · הרמה המערכתית
הזדמנויות וחסמיםהלמידה המקוונת פותחת דלתות — וסוגרת אחרות
סביבות הלמידה הדיגיטליות והשימוש בכלים מתוקשבים תורמים לפיתוח מיומנויות טכנולוגיות החשובות להתמודדות הלומדים עם לקויות למידה וקשב במציאות החיים של המאה ה־21. דרכי למידה אלו יכולות לסייע להשתלבותם המיטבית של אותם תלמידים כיום, וגם בעתידם החברתי והתעסוקתי.
ההזדמנות
- עבור חלק מהתלמידים הסביבה המקוונת היא סביבה מיטבית, שמאפשרת דרכי למידה והבנה שלעיתים טובות אף יותר מהלמידה המסורתית בכיתה — למידה שקטה וממוקדת ללא הסחות הדעת שבכיתה.
- אפשר להקליט את השיעור ולחזור אליו שוב ושוב.
- שימוש מיטבי במחשב תורם לארגון הלמידה ולאיכותה: תיעוד תוצרי למידה והצגתם באופן מסודר, לצד גישה דיפרנציאלית ויעילה למקורות מידע.
- נגישות לאיסוף מידע ממקורות שונים וברמת מורכבות משתנה — למשל העברת טקסט מנוקד רק לחלק מהתלמידים, הקראה מוקלטת של פרק בתנ״ך ועוד.
- מענים חזותיים ושמיעתיים נלווים, לצד אפשרות לפעול בלוח זמנים גמיש יותר — מאפשרים להישען על מקורות החוזק של התלמיד.
החסם
- מעבר מהיר להוראה מסוג זה, ללא הכנה מוקדמת, מקשה על המורים להכין את התלמידים כראוי ובאופן מדורג ומובנה — ומעצים את החסמים והקשיים הרגשיים הנלווים ממילא למשימת הלמידה.
- האמצעים הדיגיטליים מבוססים בעיקרם על מיומנויות שימוש במחשב ועל דרישה לניהול הלמידה באופן עצמאי.
- החומר הכתוב עובר פעמים רבות מהמורה לתלמיד ובחזרה — ללא הסברים ותיווך נוסף.
- המדיה המקוונת העשירה עלולה לגרום למוסחות גבוהה ולהצפת גירויים, ולקושי להתארגן ולהתמודד עם עומס המשימות — בלי שלמורה יש יכולת מעקב ושליטה על שגרת הלמידה.
המלצות ברמה המערכתיתמה ההנהלה מסדירה — כדי שהמורה יוכל ללמד
- הבניית שגרות: תלמידים עם לקויות למידה וקשב עלולים להיות ״שקופים״ בשגרת הלמידה, על אחת כמה וכמה בתקופות של למידה מקוונת מהבתים, שבהן מיטשטשים גבולות הזמן והמקום ותחושת ה״חופש״ גורמת לתלמידים להישאר ערים עד שעות מאוחרות. לפיכך חשוב לנהל מעקב אחר נוכחות התלמידים במפגשים הסינכרוניים, ולקבוע לוחות זמנים שיאפשרו הגשת כל המטלות בזמן.
- ריכוז מידע אצל המחנך: חשוב לרכז את המידע שנאסף אודות ביצועי התלמיד בידי מחנך הכיתה, ולהביאו לדיון בישיבות הצוות החינוכי (מחנך, יועץ, מת״לית — מעריך.ה ומקדם.ת תפקודי למידה — מורת שילוב וכו׳) — שבהן עוקבים אחר השתלבות התלמיד בלמידה מרחוק ומגבשים החלטות על דרכי פעולה מיטביות.
- מרחבי למידה מקוונים קבועים: מרחב כיתה קבוע לכל מקצוע, שבו נשמרים כל רצפי השיעורים ומכלול החומרים — מצגות, שיעורים סינכרוניים מוקלטים, דפי עבודה ותרגול, קישורים לסרטונים. מרחבים אלה נותנים מענה גם לקשיי הסדר והארגון.
- איתור צוות מסייע: להיעזר ככל האפשר בכוח אדם פרטני מסייע מתוך המערך הבית־ספרי — מורות שילוב, מת״ליות, חונכים, תלמידים בוגרים (למשל תלמידים שעושים מחויבות אישית), מורים פרטניים. הצוות המסייע יכול לעבוד עם התלמידים בקבוצות או פרטנית, ואף להיות כוח עזר במהלך שיעור סינכרוני של המורה בכיתה הגדולה — להפנות את תשומת לב המורה לשאלות שעולות בצ׳אט, ולסייע לתלמידים שמתקשים בהפעלת האפליקציה או שלא הבינו את ההנחיה.
- איש צוות מלווה לכל קבוצה: במידת האפשר, לכל קבוצת תלמידים המתקשים בהשתלבות יוצמד איש צוות שילווה אותה — ישוחח עם התלמידים, יזכיר להם להיכנס לשיעורים, ילווה ויסייע בביצוע מטלות ויעדכן את ההורים והמחנכים אם עולה צורך בתמיכה נוספת. במצבים שבהם קשה לאתר מבוגר — אפשר לחבר את התלמיד המתקשה עם תלמיד עמית הבקיא בחומר.
- קבוצות עבודה קבועות: אפשר ליצור קבוצות תרגול קבועות — הטרוגניות, שבהן תלמידים חזקים מסייעים למתקשים, או הומוגניות, שמאפשרות למורה להיצמד לקבוצת התלמידים הזקוקים לסיוע.
- שמירה על מערכת השעות: חשוב מאוד להמשיך לקיים את השיעורים על פי מערכת השעות הבית־ספרית — שעות שילוב, קבוצות אל״ה, שעות פרטניות ותוכניות תמיכה אחרות. במידת האפשר רצוי אף לתכנן שעות קבוצתיות נוספות מעבר למקובל בהוראה פנים אל פנים, ולהקצות להן זמנים קבועים במערכת.
על המסמךמי כתב, ומתי עודכן
המסמך נכתב, לוקט ונערך על ידי צוות אגף לקויות למידה והפרעת קשב, שפ״י — המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, בשיתוף מומחים מהאקדמיה ונציגי עמותת ״קווים ומחשבות״ (העמותה הישראלית להפרעת קשב). המהדורה הראשונה: אייר תש״ף, מאי 2020. עדכון והתאמה: תשפ״ד — ״חרבות ברזל״, אוקטובר 2023.
ההתאמה ללמידה מרחוק היא נדבך נוסף ברצף ההתערבויות המומלצות בעבודה עם תלמידים עם לקות למידה וקשב. המסמך אינו מפרט את ההתערבויות השוטפות, אלא שם דגש ומיקוד על הלמידה מרחוק בהיבטים פסיכו־פדגוגיים ומערכתיים, לצד התייחסות להיבטים רגשיים.
קישורים לחומר נוסף: ״למידה מקוונת: האתגרים העומדים בפני לומדים ומלמדים״ — פרופ׳ יורם עשת (מצגת) (נפתח בלשונית חדשה) · סיכום שיחת היוועצות עם פרופ׳ יורם עשת בנושא למידה מקוונת (נפתח בלשונית חדשה)